בקיץ 1981 יוצא עוזי שטיין עם אשתו ריקי ושתי בנותיהם ללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. השהות שתוכננה לשנתיים בלבד מתארכת מעבר לצפוי ומעמידה את בני המשפחה במבחנים קשים, הסוחפים אותם למחוזות שלא שיערו. את חוויותיהם וחייהם הם חולקים בחליפת מכתבים עם שלושת ידידיהם בארץ – איתן אבני, חוקר במכון למחקרים גיאופוליטיים, המנהל מאבק ללא פשרות במנהליו נגד הזחילה למלחמת לבנון הראשונה, אשתו דינה, וגליה מילר, מורה החולמת לפתוח את בית ספרה לרוח חדשה.
התהפוכות והמשברים העוברים על חמשת הידידים, נפרשים ברומן מכתבים, המגולל את מאבקיהם להגשמת תפישת עולמם, את אהבותיהם ובגידותיהם, את הקרעים ביחסיהם עם ילדיהם ואלה שבינם לבין עצמם. לעתים עולה בידם לשלוט בגורלם ולעתים הם נלכדים בנסיבות חייהם בסמטאות ללא מוצא.
מן הרומן עולה גם סיפורה של התקופה מנקודת מבטם של הכותבים, ונחשפים פערי התרבות והנורמות בין החֶברות הישראליות בארץ ובארצות הברית ובינן לבין החברה האמריקאית.
סחף הוא רומן ראשון ומפתיע למחברו, אבי בן בסט, מבכירי הכלכלנים בישראל [כיהן בין השאר כמנכ"ל משרד האוצר ומנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, ומשמש כפרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית]. בכישרון מוכח וביד-כותבת אמונה ומיומנת הוא רוקם עלילה סבוכה ומרתקת. גיבורי הסיפור נסחפים כמו בעל כורחם במערבולת שיש בה מסממניה של טרגדיה קלאסית: אט אט הם מאבדים שליטה על מעשיהם ורגשותיהם, אל מול תעתועיו של הגורל, המוליך ומטלטל אותם אל סוף שהוא ידוע ולא-ידוע מראש, בעת ובעונה אחת.
קישורים | בין הקמפוס לשולחן הכתיבה יש משהו מסקרן מלכתחילה בספר של אדם שמשקיע את מירב שנותיו במקצוע מסוים, ועוד פרופסור לכלכלה, ואז בוחר להשיל מעליו את המספרים לטובת אותיות. ספרו של אבי בן-בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ופרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית, מצדיק את הסקרנות הזו. ברומן הראשון שלו 'סחף', מגולל בן-בסט סיפור משפחתי-חברתי שנפתח כנסיעה אופיינית ללימודי פוסט דוקטורט בחו"ל, ומתפתל ומתעכב על כל המשמעויות והחוויות האנושיות הכרוכות בנסיעה הזו. כל זאת,על רקע חליפת מכתבים בין הגיבור לחבריו, מכתבים שחושפים את הסבל, וגם ההנאה, הגלומים במאבקים הפוליטיים והאישיים שמנהלים הגיבורים בארץ ובארה"ב. הכתיבה של בן בסט בהירה וקולחת, גם כשהוא מתזז את הקורא בין הנושאים הרבים שבוקעים מבין דפי הספר. ניכר כי זהו ספר ראשון, כלומר המחבר הטמין בו סוגיות ותוכנות רבות ויש שיאמרו רבות מדי מהיסטוריה ועד אקטואליה עיתונאית. אולם יותר מכל דבר אחר זהו ספר מעניין, שוצף שמעורר תקווה כי בן-בסט ימשיך בקריירה השנייה שלו. אבי שילון, ישראל היום, מאי |