מדוע בחרו יוצרי התלמוד ועורכיו להציע בספרות התלמוד מגוון עשיר של סיפורי סעודה? מהו הסיפור החברתי והפסיכולוגי המוצפן במסווה התמים של תיאורי סעודות חכמים? בספר: 'אוכלים לדעת' נבחרו בקפדנות ומוצגים כשמונים סיפורים תלמודיים שבמוקדם מתקיימות סעודות חכמים. מקובל לראות בסעודה אירוע המאפשר שיתוף, חברות, נדיבות והזדמנות לפתיחת הלב באווירה אינטימית. לצד חוויות אלה מבקש ספר זה להדגיש את האלמנטים החזקים של התחרות ומאבקי שליטה וכוח, האופייניים לספרות חז"ל ובאים לידי ביטוי בדרכים ייחודיות הקשורות לחוויה של אכילה משותפת. הבלטת אלמנטיים אלה נעשית תוך שימוש בכלי מחקר מגוונים מתחומי הספרות, האנתרופולוגיה, ההיסטוריה והפסיכולוגיה, ותוך השוואת הסעודה החז"לית לסעודות בברית החדשה ובתרבות היוונית-רומית.
"מחקרה של רוחמה וייס על המזון והסעודה בעולמם של חז"ל צועד צעד מרשים קדימה. מוקד הניתוח שהיא בחרה בו מאתגר הרבה מן הקטגוריות המוסכמות והמחלוקות המושגיות של המחקר. עבודתה מתבססת על מספר מרשים של נרטיבים בספרות חז"ל, אשר תוכנם התרבותי הוא הידע ההלכתי.
סעודות, שנודעו זה מכבר כאתרים בהם נערכים ביצועים של זהות ושל סולידריות, מתגלים גם כאתרים של תחרות ועיצוב היררכיות. התחום של "ברכות" – כותרתה של המסכת הפותחת בשישה סדרי משנה, והמהווה אחת מן התרומות המיוחדות של חז"ל לתרבות ישראל – מתגלה כשדה פעולה המכונן על ידי דינאמיקה חברתית מורכבת ואף רווית מתח המייצרת מנצחים ומפסידים וזאת תוך כדי הובלת מתווה תרבותי אשר ישתמר לאורך דורות.
"מקריאתה הצמודה של רוחמה וייס בטקסטים התלמודיים, תוך רגישות גדולה לתהליכים חברתיים, עולה הסעודה כזירה חברתית מרכזית לעיכול, עיבוד, ולהנצחה של "אבות המזון" של התרבות הרבנית." (פרופ' הרווי גולדברג)
ד"ר רוחמה וייס – חוקרת ומרצה לתלמוד בהיברו יוניון קולג', ירושלים. ספריה הקודמים: 'מתחייבת בנפשי – קריאות מחויבות בתלמוד' (יהדות כאן ועכשיו, ידיעות ספרים) וספרי השירה: 'שמירה' ו'שפתי תפתח' (ריתמוס, הקיבוץ המאוחד)
ספרים נוספים בספריית הֵילֵל בן חיים למדעי היהדות