המספר של זה הדברים ביקש חופשה של שבוע מעבודתו לצורך משימה שיושבת אצלו "כמו פגיון מחושב ודוקרני" המכוּון אל אמו. לשם כך הוא לוקח את אמו החולה, ילידת מרוקו, מבית-האבות שבו היא נמצאת כבר ארבע שנים וכולא אותה, פשוטו-כמשמעו, בביתה הישן, הנטוש – בית "עמידר" זעיר, בקצה הרחוב האחרון של מושבה בלב הארץ, שבו הוא חי כל ילדותו רק איתה, "בלי זיכרון או דמיון על אבא".
המשימה שלו נראית כתוכנית שאפתנית של תיקון – להמציא את האם מתוכה, לבטל את "חוסר-הידע של שנים מכריעות" ולהעניק לה "התחלה של ידיעה מחכימה על עבר ועל התרחשות אקטואלית". כך היא תהיה סוף-סוף "האחת שהיתה צריכה להיות". והשלב הראשון יהיה ללמד את האם, שאינה יודעת קרוֹא בשום שפה, לכתוב אותיות של עברית, אות אחר אות.
אלא שהשבוע הזה, של הכיתה הפרטית המסוגרת, עטוף אִיום ומוזרות מראשיתו. האִם בכלל אמורה האֵם לחזור בסופו לבית-האבות? "איש לא ישמע אותה נלקחת בתוך הבית הזה, והאותיות שנדחסות בה כעת יסייעו למלאכתי", אומר המספר בינו לבין עצמו. הוא חרד שמא יעקוב מישהו אחר מעשיו; ושוב-ושוב צצים אצלו משפטים דו-משמעיים מסוג "עוד בחייה אני מחכה למותה".
השבוע במחיצת האם אמור להיות חוויה מתקנת גם באשר לזהות הגברית והישראלית של המספר עצמו, לאחר ששתי פרשיות אהבה כושלות, עם אשה ועם גבר ילידי-הארץ, לימדו אותו ש"הגברים והנשים משתווים אצלי בגלל חינוך הבית שלה, שיָדע לעשות מחיקה של ניגודי המינים".
אבל האם מפתיעה את המספר ואת קוראיו כאחד, ופורצת – מיד בהתחלה – בסיפור פתלתל על ילדה-נערה-אשה בשם מָחָה, הנודדת בעל-כורחה במרוקו ובאלג'יר. דומה שהיא רוקמת תכסיסים רק כדי להשהות את משימתו של בנה, והסיפור הדרמטי שלה הוא חלק בלתי נפרד מן המתח הנשמר בספר הזה לכל אורכו.
זה הדברים הוא ספרו הרביעי של סמי ברדוגו, והנועז ביותר עד כה. ברדוגו שב ומתגלה בו כאחד הקולות המקוריים והמפעימים ביותר בסיפורת של דור המספרים האחרון.
***
"מאוד אהבתי והתרגשתי מהספר. סיפור על אם פרימיטיבית, שאינה יודעת קרוא וכתוב, אך חכמה, חזקה ושרדנית. הדיאלוג בין האם לבן, הסיפור השחרזדי שהיא מספרת לו, מרטיטים וחודרים עד עמקי הנפש. השפה הייחודית של האם מוסיפה אמינות לדמותה וצובעת את הספר בצבע ייחודי. ספר שהוא הישג ספרותי גדול. התרשמתי מאוד גם מ'ותכתבו אהובתנו' ספרה השני של אמונה אלון. ספר מלא באנושיות, בחמלה ובאהבה". (יהודית רותם, גלובס, אוגוסט 2010)
"זה הדברים", כמו ספריו הקודמים של םמי ברדוגו, יוצר אווירה דחוסה ואינטימית. שיבושי השפה והיחסים המורכבים שבין האם לבנה הופכים אותו לרומן מעניין ומטריד" (דפנה שחורי, ישראל היום, יולי 2010)
"הישג של ממש" (מיכל פלד פליישר, כלכליסט, יולי 2010)
"מה שהתחיל כמעשה אונס ספרותי ולכן ייחודי ומעניין מתפתח להמצאת שפה כובשת וסופחת מחמאות... טעם המוזר,המבולבל והמסקרן של הפתיחה מועם בהדרגה על ידי העברית האחרת, העממית, המקסימה. למרות מאמצי ההינתקות, גם הבן, ובוודאי האם, עוסקים בכאבי הזכרון, בעוולות וקיפוחים ובבידול ונידוי, כך שבסופו של דבר, 'זה הדברים' הוא ספר מעניין, עשיר ומורכב..."
יאיר גרבוז, ידיעות אחרונות, אוגוסט 2010
אריק גלסנר כבר התרגז מראש מהמניירות הקבועות של סמי ברדוגו (העילגות המכוונת, ההנגדה בין הישראליות למרוקאיות). אבל אז בא הסיפור, וכבש אותו...
זה סיפור קודר על ילדה שלמדה שכוונותיהם הטובות של המבוגרים כלפיה אינן מחזיקות מעמד,ושעליה ללמוד לסמוך על עצמה בלבד.על רקע חיי היהודים במרוקו, בתיאור של החיים שם שאיני זוכר בספרות הישראלית כדוגמתו לפירוט ובו זמנית לתחסכוניות אלגנטית, בעברית משובשת באופן חושני, מסופר כאן סיפור מוסר חריף, דיקנסי באופיו, על יתמות, נדודים ובדידות.
אריק גלסנר, מעריב תרבות, אוגוסט 2010 |
ברדוגו, סופר בחסד שגדל במזכרת בתיה השכנה, מדבר על היחסים בין מרכז ופריפריה ברגישות המופלאה שלו.
אדמית פרא בראיון שנערך עם ברדוגו עם צאת ספרו הקודם |
ספר חשוב ומלא רגעים של יופי, הבשל ביותר שלו עד כה
יעל גבאי YNET, "בספרו 'זה הדברים', הרביעי במספר והבשל ביותר, ברדוגו בטוח בעצמו ואמיץ למדי לזקק את חומרי חייו הגולמיים, לחשוף אותם ולעבד אותם לרומן מרתק". |
אם קריאה
גיבור הספר מבקש להפוך את אמו, ובתוך כך את עצמו, לאזרחים ראויים של הארץ, הוא מבקש לתקן את מה שמכבש כור-ההיתוך ביקש להשיג וידו קצרה - כתבתו של עמרי הרצוג, הארץ ספרים |
מזרחי שמעורבב בחומרים לא טהורים (א')
מזרחי שמעורבב בחומרים לא טהורים (ב')
סיפור חברתי-פסיכולוגי על השתנות יחסו של בן כלפי אמו - יוסף אורן, מבקר וחוקר ספרות, על הספר
|
יש לי משהו אחר לדבר אותו
המספר של סמי ברדוגו מעיד עליו שהוא בעל "גרון חלש", אבל ב"זה הדברים" קולו נשמע דווקא בעוצמה רבה (הארץ) |
אין דיבור רע
יצירה עשירה, לא קלה אמנם ואולי לא נוחה, אך חשובה ואולי אף הכרחית - כי היא מביטה עמוק לתוך השפה, אל תוך הבית. - ראיון |
לשחות בבריכת המילים
סמי ברדוגו מעניק לנו מבט נדיר אל הממלכה הפנימית שבה נוצרה וממשיכה להיווצר השפה שלו |