במונח "שירת הטרובדורים" או "שירת פרובנס" הכוונה לשירה לירית שזכתה לפריחה מעוררת השתאות בחבל אוקסיטניה שבדרום צרפת בשלהי ימי הביניים(המאות הי"ב והי"ג). אכן מעוררת השתאות הן בהיקפה והן בסגולותיה, מה גם שטרם נמצאו מקורותיה של שירה זו, שהופיעה על במת ההיסטוריה כאופוס שלם ומגובש בבחינת יש מאין. כך למשל אין הבדל של ממש בין ראשון משורריה, הוא גיליום מפואטיה((Guilhem de Peitieus, משלהי המאה הי"א, לבין אחרוני הטרובדורים מאתיים שנה אחריו, לא בצורה ולא בתוכן.
המכלול רב ההיקף והסגולה של שירה זו ששרד בשיני הזמן, כולל קרוב ל-2600 יצירות מאת 450 טרובדורים, שנאספו בעשרים כתבי יד שונים והן מהוות מסד ראשון במעלה לשירה הלירית בתרבות המערב.
השפעתה של שירת פרובנס הייתה מכרעת עוד בימי פריחתה. היא זו שהעניקה השראה לטרובר (Trouver) בצפון צרפת, למינזינגר(Minnesinger) הגרמני על גדות הדנובה והריינוס ולפייטני קטלוניה ואראגון, והיא זו הניצבת ביסוד "הסגנון הענוד החדש"- dolce stil nuovo- מאסכולת גווידו גוויניצלי, גווידו קבלקנטי ודנטה אליגיירי.
הכרך המוגש בזאת לקורא כולל מבחיר של 110 שירים וקטעי שירה, פרי עטם של מיטב משוררי פרובנס ועמיתהם באוסטריה ובדרום גרמניה. אליהם חוברים כותבי שורות העלילה בני התקופה בקטעים מתוך יצירותיהם: הרמן פון אואה(הינריך האומלל), וולפרם פון אשנבך(פרסיפל), ברול(טריסטרן ואיזט), כרטיין דה טרואה (ארק ואניד) וכן מארי דה פרנס (לנבל).
אריה סתיו עומד בראש מרכז אריאל למחקרי מדיניות ועורך כתב העת המקוון נתיב.
שירת הטרובדורים הוא הכרך הכ"ה והאחרון בתרגומי שירה מפרי עטו. ספרו:28 ביוני 1941- עומד לראות אור סתיו שנת 2010.