במלאת חמש שנים למותה של דליה רביקוביץ רואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד הספר דליה רביקוביץ: כל השירים בעריכת גדעון טיקוצקי ופרופ' עוזי שביט. זוהי המהדורה המוסמכת ביותר לשירת רביקוביץ ויש בה חידושים רבים.
בשנת 1995 קיבצה רביקוביץ לראשונה את ספרי שירתה לאסופה ששמה מעיד על זמניותה, 'כל השירים עד כה'. מאז ראו אור שני ספרי שירה פרי-עטה, 'חצי שעה לפני המונסון'
(1998) ו'מים רבים' (2006). כעת נאספו כל שיריה בכרך אחד מקיף.
זאת ועוד: במהדורה זו כונסו לראשונה לא רק כל השירים שהופיעו בספרי שירתה של רביקוביץ אלא גם כעשרים שירים שפרסמה בעיתונות ולא נכללו בספריה, והם בבחינת חידוש גמור לרוב קוראיה ואף לחוקרי שירתה. לצד זה קובצו כאן כשלושים שירים בתרגומה. מחיצתם נכללה בספרה 'תהום קורא' (ובהמשך ב'כל השירים עד כה') והשאר נדפס בעיתונות או נמצא בעזבונה הספרותי, וזו לוֹ פעם ראשונה שהוא רואה אור בְּספר.
שירים מוכרים ששבים ונדפסים
סוף הנפילה
אִם אָדָם נוֹפֵל מִמָּטוֹס בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
רַק אֱלֹהִים לְבַדּוֹ יָכוֹל לְהָרִים אוֹתוֹ.
אֱלֹהִים מוֹפִיעַ אֶצְלוֹ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
וְנוֹגֵעַ בָּאִישׁ וּמֵפִיג אֶת יִסּוּרָיו.
אֱלֹהִים אֵינוֹ מוֹחֶה אֶת דָּמוֹ
כִּי הַדָּם אֵינוֹ הַנֶּפֶשׁ,
אֱלֹהִים אֵינוֹ מְפַנֵּק אֶת אֲבָרָיו
כִּי הָאִישׁ אֵינוֹ בָּשָׂר.
אֱלֹהִים גּוֹחֵן אֵלָיו, מֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וּמַבִּיט בּוֹ.
בְּעֵינֵי אֱלֹהִים הָאִישׁ הוּא יֶלֶד קָטָן.
הוּא קָם בִּכְבֵדוּת עַל אַרְבַּע וְרוֹצֶה לָלֶכֶת,
וְאָז הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּנָפַיִם לָעוּף.
עֲדַיִן הָאִישׁ מְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ
שֶׁנָּעִים יוֹתֵר לְרַחֵף מֵאֲשֶׁר לִזְחֹל.
אֱלֹהִים מְבַקֵּשׁ לְלַטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ
אֲבָל הוּא מִתְמַהְמֵהַּ,
הוּא אֵינֶנּוּ רוֹצֶה לְהַבְהִיל אֶת הָאִישׁ
בְּאוֹתוֹת שֶׁל אַהֲבָה.
אִם אָדָם נוֹפֵל מִמָּטוֹס בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
רַק אֱלֹהִים מַכִּיר אֶת סוֹף הַנְּפִילָה.
(מתוך 'הספר השלישי', 1969)
אהבת תפוח הזהב
תַּפּוּחַ זָהָב
אָהַב אֶת אוֹכְלֵהוּ,
טֹבוּ מַרְאָיו
לְמַאֲכָלֵהוּ,
שָׂם אֶל לִבּוֹ
כִּי הוּא הָרוֹאֵהוּ.
אֶתְרוֹג בּוֹ יִרְהַב:
חָכַמְתִּי מִמֶּנּוּ,
אִילָן הִתְעַצַּב:
יָמֹת וְאֵינֶנּוּ.
פַּחַז נֶחְשַׁב,
מִי יְשִׁיבֶנּוּ?
אֶתְרוֹג בּוֹ סִרְהֵב:
הִבּוֹנָה הַפֶּתִי!
אִילָן הִתְקַצֵּף:
סָרָה הִיא וָחֵטְא הִיא,
חֲזֹר בָּךְ הֵיטֵב
כִּי כֶסֶל שָׂנֵאתִי.
תַּפּוּחַ זָהָב
אָהַב אֶת אוֹכְלֵהוּ,
אָהַב אֶת מַכֵּהוּ
בְּכָל אֲבָרָיו.
תַּפּוּחַ זָהָב
אָהַב אֶת אוֹכְלֵהוּ,
הָלַךְ אֶל מַכֵּהוּ
בָּרוֹת לְשִׁנָּיו
תַּפּוּחַ זָהָב
נִבְלַע בְּאוֹכְלֵהוּ,
בָּא בְּעוֹרֵהוּ,
אַף בִּבְשָׂרָיו.
(מתוך הספר 'אהבת תפוח הזהב',, 1959)
גאווה
אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְׁבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ,
וְלֹא מֵחֲמַת זִקְנָה.
שָׁנִים רַבּוֹת הֵם שׁוֹכְבִים עַל גַּבָּם בַּחֹם וּבַקֹּר,
שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת,
כִּמְעַט נוֹצָר רֹשֶם שֶׁל שַׁלְוָה.
אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים.
מֵעֵין גַּאֲוָה.
שָׁנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה.
מִי שֶׁעָתִיד לְְְשַׁבֵּר אוֹתָם
עֲדַיִן לֹא בָּא.
וְאָז הָאֵזוֹב מְשַׂגְשֵׂג, הָאַצּוֹת נִגְרָשׁוֹת וְהַיָּם מֵגִיחַ וְחוֹזֵר,
וְדוֹמֶה, הֵם לְלֹא תְּנוּעָה.
עַד שֶׁיָּבוֹא כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּךְ עַל הַסְּלָעִים
יָבוֹא וְיֵלֵךְ.
וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה.
אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶׁסְּלָעִים נִשְׁבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה.
וּמַה גַּם אֲנָשִׁים.
(מתוך 'הספר השלישי', 1969)
שירים נוספים >>>