בעקבות הביקוש לספר שירי האהבות של חיים גורי (שהתפרסם בשם "ואת שיחת-היום בתוך דמי | פ"ה שירים על אהבות") שיצא לאור לפני שנתיים לרגל יום ההולדת 85 של חיים גורי, במהדורה מפוארת בת 85 עותקים בלבד (עם תחריט של אביגדור אריכא), החליטו הוצאת "הקיבוץ המאוחד" והוצאת "אבן חושן" לחבור ביחד ולהוציא לאור את אותם "85 שירי אהבות" בספר מתנה מהודר, שניתן יהיה לרכשו במחיר שווה לכל נפש.
מהדורה זו, זהה בשירים וברישומים לקודמתה.
מתקשטת ארוכות
נוטלת מן הכחל לתת מסביב לעיניה
להיות אחרת
וידה נרגעת
ואחר כך היא מתרוממת לנוע על פניה, לאט,
כמבקשת משהו ונזכרת
במסרק ושערה נשמע, נשמע,
ממשי? לזרם על הכתף הערמה
ואחר כך מושחת את שפתיה בארגמן
משאל מחג רחוק ומסימת חרש
ומזכירה לי מלכה מצרית עתיקה
ומהרהרת במקדש דומה וזמן אבוד
ונעורה, זורה שעה נוספת לרוח הערב
על פרט קטן וחשוב מאד, כנראה, לפי פניה
ולבסוף, תודה לאל, תולה על צוארה
תכשיט נחשת רחוקה.
משהו כבד וירקרק.
--------------------
השיר "שהדי במרומיה",
שגורי עצמו מעיד שהוא מהיותר אינטימיים שכתב.
כותונתה הארפז'ית
לחותה.
סהר זרועותיה.
נפערותה.
-"זו לא אהבה אסורה", הוא אומר,"ולא לאישה זרה, ושהדי במרומים שאני אומר אמת". כותונת שריחה ריח ארפז', בושם צרפתי לנשים לא צעירות, ואהבה שמשלימה את עצמה עד הסוף, "רק כדי שאהיה לרוחה של האהובה", אומר גורי, "כי הגברים נשפטים עלידי הנשים שהם חיים עימן", ואחר כך מוסיף: "זה שיר שלא הייתי כותב בנעוריי, זה שיר של הצטברות חיים וניסיון. שיר אינטימי".
-ומאוד ארוטי.
-"נכון. כולו ארוטי. שיר קטן, קצר, אבל הוא תמצית האהבה שנגעה בי ברבות השנים, גם אם אינו דומה לשירי האהבה הראשונים שכתבתי. ארוטיקה טהורה בלי שום רגשי אשמה יהודיים ונוצריים".
(מתוך ראיון במוסף לשבת - ידיעות אחרונות, עם צאת ספרו:
85 שירי אהבות)