פינצ'יק, ספר שיריו החדש של ישראל אלירז, ספרו השלושים במספר. מספר זה עולה קול אחר בשירה הישראלית העכשווית. אלירז משלים פנייתו אל עבר עולמו הביוגרפי (ילדות,אב/אם, מוות, אהבה וכו'. "כל מה שיש לומר על הילד/הילד הוא שיאמר אותו")
מספר לספר, בהעמקה הולכת וגוברת, מעמיד אלירז מבנה גדול ורב-פנים של שירה- מול-מציאות. ספריו נובעים האחד מן השני כמו "פרקים ברומן" שאגפיו הולכים ונבנים ומדגישים את הישגיו השיריים הוודאיים. בניגוד לרוב משוררי דורו אלירז אינו עוסק בשיר ועוד שיר אלא במחזורי שירה. לפנינו עמדה פואמיתית ברורה, השפה השירית יומיומית ועכשווית.
על ספרו "
בשבח הדברים החולפים", שזכה לפני זמן קצר בפרס ברנר לשירה, אומר אורי ברנשטיין בשם ועד השופטים: "אחרי קריאת ספרו זה של אלירז, אין העולם שהכרנו שוב כשהיה, וזאת תכונתו של כל משורר אמת."
אלירז החל לכתוב שירה ב- 1980. מאז פרסם שלושים ספרי שירה, שזכו להוקרה ותהודה מרשימה. על שירתו זכה שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול, וכן זכה בפרס אלתרמן (2002), פרס ביאליק(2008) ופרס ברנר לשירה(2013).
שיריו תורגמו לשפות רבות. על שירתו שהתפרסמה בצרפתית קיבל אלירז עיטור כבוד מאת ממשלת צרפת(2003).
אלירז כתב רומנים וסיפורים קצרים, מחזות ותסכיתים וכן חמש אופרות עם יוסף טל. מלחינים רבים עסקו בשירתו ביניהם: ינעם ליף, מנחם צור, מיכאל וולפה, אהרון חרל"פ, דניאלה ספקטור.
פרטים נוספים על ישראל אלירז, חייו ויצירתו ניתן למצוא בספר השיחות בינו לבין חוה פנחס-כהן,
אסכולה של איש אחד, שראה אור בסדרת קו-אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013.
Pinchik, Pierre (פנחס סגל, 1971-1900) - חזן, זמר. יצירתו הידועה והאהובה ביותר "רָזָא דְּשַׁבָּת". תפילות נוספות: "אֵלה אזכרה", "ריבונו של עולם", "מעוז צור", "אב הרחמים".
קולו המיוחד ונוסח-חזנותו האישי הבדילו אותו מבין חזנים נודעים רבים במחצית הראשונה של המאה העשרים.