לפני יותר מ-2,700 שנה הוגלו מארץ ישראל, על ידי מלכי אשור, עשרה מבין שנים-עשר שבטי ישראל מזרחה אל מעבר לנהר האגדי, שהתלמוד והאגדה מכנים אותו "סמבטיון" ואחריו מתמשכים הררי החושך. מאז נעלמו עקבותיהם. שם בארץ רחבת ידיים, אומרות האגדות, הם יסדו מדינה וחיים חיי חופש ודרור על פי חוקת משה, מעבדים אדמותיהם וצבאותיהם ערוכים ודרוכים על לגיונותיהם ודגליהם, ללחום באויביהם. שלושה עשורי שנים הקדיש המחבר לחקר חידת עקבותיהם האבודים של עשרת השבטים ושגשוגן, שליטתן ונפילתן של שתי מדינות ישראליות אדירות מרחבים שיסדו, תוך כדי נדודיהם. את מחקרו ביסס על ספרים עתיקים, מפות צהובות מזוקן ועדויותיהם של חוקרים, נוודים, סוחרים, לוחמים ומיסיונרים וכן על שיטוט בעקבותיהם להתחקות אחר עדויות. המתמיה הוא שהמפץ הרעיוני-תרבותי-דתי-חברתי שחוללו עשרת השבטים - הדיו מהדהדים עד ימינו אנו בכל פאתי יבשת אסיה, ועשרות מיליוני תושביה של היבשת עדיין מעידים על עצמם בגאווה, שהם צאצאי צאצאיהם, של עשרת השבטים.