אגי משעול
עַל אֲחוֹתִי שֶׁעָלְתָה בֶּעָשָׁן
הַשָׁמַיְמָה
אֲנִי יוֹדַעַת רַק שְׁנֵי דְּבָרִים:
אֶת שְׁמָהּ
וְאֶת חַיַּי תַּחְתֶּיהָ.
שמואל סוכה
**
הָקִיצוּ. אָנָּא צְאוּ לְרֶגַע מִשְּׁנַתְכֶם.
אֲנִי מֻכְרָח לוֹמַר דְּבַר מָה.
אִמִּי עָמְדָה שָׁם עִם אֲחוֹתִי. נִצְּבָה לֹא הַרְחֵק מִמּוֹתָהּ.
לָבְשָׁה חֲלוּק סָטֶן עָצוּב.
עֵינֶיהָ שְׁלוּלִיּוֹת עָגְמָה עֲכוּרוֹת, הִתְאַדּוּ בִּשְׁמֵי עֵינַי
מֻכֵּי הַסַּנְוֵרִים. וְכִי יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת, לָדַעַת שֶׁלֹּא אֶרְאֶה
אוֹתָהּ עוֹד? אִמִּי יָדְעָה.
עַכְשָׁו גַּם אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי אָז.
בְּעָמְדָהּ עַל שְׂפַת קִצָּהּ הֵשִׁיטָה עַצְמָהּ בְּמוֹרַד דָּמִי.
כָּעֵת הִיא שָׁבָה וּמְהַלֶּכֶת בְּמִשְׁעוֹלֵי גּוּפִי הָאֲרָעִי.
פּוֹתַחַת דֶּלֶת, מוֹרִידָה תְּרִיס נוּגֶה עַל אֶשְׁנַבִּי.
תּוֹלָה עַל חֶבֶל שִׁכְרוֹנִי כִּבְסֵי יַלְדוּת.
מַחֲלִיקָה עַל בְּהוֹנוֹת לְאֹרֶךְ שְׁבִילֵי שְׁנָתִי אֶל תּוֹךְ הַחֲלוֹמוֹת.
וַאֲנִי מָה? זוֹרֵם בִּתְעָלַת חַיִּים דְּלוּחָה
כְּמוֹ גָ'מוּס.
אני מתבונן
מִבַּעַד לְעֵינַי הָעֲצוּמוֹת
יָד אֲרֻכָּה מַפְשִׁיטָה מִפָּנַי אֶת הַבָּשָׂר
רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת,
כְּמוֹ אִמִּי זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה,
שֶׁפָּשְׁטָה אֶת בְּגָדֶיהָ
לִפְנֵי שֶׁנּוֹרְתָה.
זִכְרוֹנוֹת קוֹדְרִים
מְהַלְּכִים בְּתוֹכִי בְּמַגְּפֵי קַלְגַּסִּים.
שלום להורי
א
שָׁלוֹם לְהוֹרַי נָתָן וְיֶנְטֶה, וּלְבַתְיָה
אֲחוֹתִי הָרַכָּה. רַעֲבוֹנִי לְלֶחֶם פְּנֵיכֶם
עוֹד חוֹפֵר בִּי עָמֹק
יוֹתֵר מֵהָרָעָב שֶׁל אָז בִּהְיוֹתִי נִרְדָּף עַד צַוָּאר.
כָּעֵת אֲדָמָה רַקְבּוּבִית מַרְקִידָה
שָׁרָשִׁים, מַצְמִיחָה אֳרָנִים, עֲצֵי לִבְנֶה
וְדֶשֶׁא רַךְ.
יָדִי מְמַשֶּׁשֶׁת אָרִיג מְחֹרַר קְלִיעִים
שֶׁנִּשְׁזַר לִפְנֵי שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ שָׁנִים
עַל נוּל הַיְרִי.
מֵאֲדָמָה אוּקְרָאִינִית נִגָּר דָּמִי, וְתַחְבּוֹשׁוֹת
הָעֵשֶׂב מְנַסּוֹת לַשָּׁוְא לְלַפֵּף אֶת פִּצְעֲכֶם הַפָּעוּר.
ג
גַּם מֵעֵבֶר לְיוֹם הַי"ב בֶּאֱלוּל, שְׁנַת
תש"ב בְּבֶּרֶזְנֶה. פְּתִיל הָעֲשָׁשִׁית הַכָּבוּי
עוֹד לַח מִגַּעֲגוּעַ,
וְחֶרֶף הַזְּמַן, כְּמוּסוֹת הַפֶּלֶא וּקְרֶם הַשִּׁכְחָה,
כַּף רַגְלִי אֵינָהּ מָשָׁה מִדַּוְשַׁת הַצַּעַר.
מתוך ספרו כלוא בתיבת תהודה
***
נִשְׁאַרְתִּי, לֹא כְּדֵי לְהִתְבַּזְבֵּז עַל
זוּטוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לִזְכֹּר
אֶתְכֶם, כִּי הַשִּׁכְחָה קָשָׁה וְנוֹרָאָה
מִן הַמָּוֶת, כִּי בַּיָּמִים אֲנַחְנוּ
עֲסוּקִים בְּלִחְיוֹת, אַךְ בַּלֵּילוֹת
עַל מִשְׁכָּבֵנוּ, בִּנְדוֹד הַשֵּׁנָה,
הַגַּעֲגוּעִים מְכַרְסְמִים בָּנוּ
בִּמְלוֹא פֶּה.
אֲנִי מַדְלִיק עֲשָׁשִׁית
מוּל פְּנֵיכֶם
וּמְנַסֶּה לְשַׁמֵּר
אֶת הַפְּתִיל בּוֹעֵר
כְּכָל יְכֹלְתִּי.
מתוך: מעל באר הדומיה
מִכְתָּב שֶׁל מְנַחֵם-מֶנְדְל
נתן אלתרמן
שֵׁינָה שֵׁינְדְל שֶׁלִּי, זוּגָתִי הַיָּפָה,
בֵּין עָבִים הַלְּבָנָה נוֹגַהַת.
שֵׁינָה שֵׁינְדְל שֶׁלִּי, דֶּרֶךְ לֵיל וְסוּפָה
בְּרֹאשִׁי הַחוֹלֵם אַתְּ נוֹגַעַת.
בַּקַּפּוֹטָה שֶׁלִּי רוּחַ לֵיל מְמָרֵט
וְשָׁמוּט כּוֹבָעִי עֲלֵי עֹרֶף מִמֵּצַח.
כָּךְ הִלַּכְתִּי חַיִּים, כָּךְ שׁוֹכֵב אֲנִי מֵת,
כִּי דְּמוּתִי – כָּךְ אוֹמְרִים – הִיא בַּת-נֶצַח.
שֵׁינָה שֵׁינְדְל שֶׁלִּי, יוֹרֵד שֶׁלֶג לָבָן.
אֵין אָדָם. כֻּלָּם תַּמּוּ. הָבִינִי.
טוּבְיָה מֵת
וּמֵת מוֹטְל בֶּן פֵּיסִי הַחַזָּן.
מֵת הָאִישׁ הַיָּקָר הַדּוֹד פִּינִי.
[...]
להמשך>
אירופה, מאוחר
דן פגיס
בַּשָּׁמַיִם פּוֹרְחִים כִּנּוֹרוֹת
וּמִגְבַּעַת שֶׁל קַשׁ. סִלְחִי לִי, מָה הַשָּׁנָה"
המלצות קריאה ליום הזכרון לשואה ולגבורה כאן