ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

מעולם לא הייתי מוגנת
מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
 
 
 
 
 
בדידותה של הגיבורה סינגולרית לחלוטין
בספרה השני מתארת אורית וולפיילר בחוכמה ובאומץ את התמודדותה של בת יחידה באמצע החיים, ששבה לגור עם הוריה המזדקנים. שפתה של הסופרת יוצרת עולם הרמטי המאפשר להרגיש את המחנק שבשהות המשותפת.
נטע הלפרין על את המוות אני רוצה לראות בעיניים | אורית וולפיילר
 
 נובלה רגישה ומדוייקת שמצטיינת בשפה ובגיבורים ייחודיים
חבצלת פרבר, ב"מקור ראשון" , על חלק כמו מים | טלי שמיר ורצברגר
 

זרם חילופין של חום-קור
"קראתי את ספרו החדש של דויד גרוסמן בקדחתנות, בדריכות, גם בוויכוח. אש בוערת בספר הזה... ...הספר מרתק ומפעים". נסים קלדרון ממליץ על אִתי החיים משחֵק הרבה

 
מלהטטת במילים
 
   ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
הברקה ספרותית ובגדר קריאת חובה."
על הספר 'סדר היום' מאת אריק ויאר
 
 
 
 
 מן העיתונות>>>

 המלצות קודמות >>>
 
להמלצות נוספות >>


Share

פרופיל ספרותי של שושנה גוטשלק- סבג
מחברת הספר

לפעמים פצע, לפעמים סופה

 להיות סופרת בעיניי זה 
לקרוא הרבה, לכתוב הרבה ולמחוק הרבה.

איזה ספר מונח על יד מיטתך?
 בכל  הסיפורים של אידה פינק. היא מתארת יחסים בין בני האדם, אך בדרך כלל אינה כותבת ממש על האירוע הקשה עצמו אלא נוגעת במה שקרה לפני או אחרי, ודווקא דרך זה, הקורא שמכיר את סיפורי השואה ומאורעותיה, קולט את עוצמת הדברים.

 אני אוהבת את התיאורים העדינים המינימליסטיים שלה הנדמים בעיניי לרישומים בשחור לבן שצריך להשלים ולמלא אותם "בצבע".

איזה ספר שקראת הצטערת שלא כתבת אותו בעצמך?
התגנבות יחידים ספרו הנפלא של יהושע קנז. בספר זה מעמיד יהושע קנז גיבורים, כולם פחות או יותר בני אותו הגיל, שנמצאים באותה מסגרת צבאית שלכאורה אמורה להיות כור היתוך.  אני מתפעלת מכישרונו המרשים לתאר את  הדמויות  בצורה חיה כל כך , את השוני והבעיות של כל דמות ודמות על רקע מוצאה, מתחיה, התלבטויותיה ויחסיה עם האחרים. בספר הזה אין   "טובים או רעים" ואין אידיאולוגיה, ועל כן הוא חף מרטוריות ומדידקטיות . אני נפעמת כיצד מצליח קנז לתאר מוזיקה וריקוד, עד כי נדמה לקורא שהוא ממש שומע וממש רואה.

איזה ספר אף פעם לא קראת אבל לא העזת להודות בכך?
 ימי ציקלג  של ס. יזהר.  זהו ספר של סופר ישראלי ענק ששפתו יפהפה , ותכניו מביאים תקופה מכוננת בתולדות ישראל החדשה, אולם זהו ספר ארוך מאוד, הגיבורים נדמה לי אידיאליסטיים מדיי ואין בו כמעט מהלך עלילתי, על כן, אף שהספר הזה הוא נדבך חשוב בספרות העברית, לא מצאתי בי די אורך רוח לקרוא בו מהחל ועד כלה.מת.

מיהם הסופרים שאת מעריכה במיוחד, ולמה? 
 - ריימונד קארבר, כותב סיפורים קצרים על אנשים פשוטים, חלקם קשי יום בשפה פשוטה, יומיומית, אבל חודר ל "קישקעס"   והופך אותם.
  - יסאק באבל, שבסיפוריו הקצרים מגולמים כל עוצמות הרוע  הרשע והאכזריות , ובכל זאת עושה זאת   בתיאורים פיוטיים כל כך.
 - פירנדלו, בשפה מהודקת וחדה כתער הוא  מלגלג ומרחם בעת ובעונה אחת על דמויותיו ובכך מציב אותן על כל מערומיהן בפני הצופה במחזה. וגם בסיפוריו הקצרים שנדמה לי כי עד עתה לא תורגמו לעברית.

לו היית כותבת  שוב את הספר שלך, האם היית משנה בו משהו?
כמובן, גם אני משתנה ונדמה לי שגם הדמויות שבסיפוריי.

לו היית יכולה לבחור בדמות ספרותית הכי קרובה ללבך, במי היית בוחרת? 
בסבתא המופיעה בקובץ הסיפורים הדוד פרץ ממריא של יעקב שבתאי. בחלק מהסיפורים היא מתפקדת כגיבורה ראשית באחרים כדמות משנית. אישה שקטה, טובה וסובלנית. משכינה שלום בין בני המשפחה ונמנעת בדרכה החכמה להיגרר לוויכוחים קיצוניים על ענייני דת ופוליטיקה.
  

בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור