תיאוריה וביקורת הוא כתב-עת לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל במתכונת דו-שנתית, שהחל לצאת לאור בשנת 1991 על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים".
גיליון זה של תיאוריה וביקורת הוא המגוון ביותר מבין הגיליונות האחרונים: שלא כקודמיו, אין לו נושא מוצהר שקושר בין המסות והמאמרים שבו, וגם לא נושא מובלע שעובר כחוט השני בין מרביתם. בגיליון הנוכחי יש מאמרים שדנים בספרות בת זמננו ובתלמוד, בתהליכי פיתוח עירוניים ובגלגולו של חיבור מימי הביניים; מסות על סיפור העקדה ועל שקית פלסטיק; ותיק עבודות שמציג אמנות חזותית עכשווית. שתי החטיבות המסיימות את הגיליון מסמנות את התרחבות מוטת הכנפיים של כתב העת. כנף אחת נשלחת עד להגות יפנית בת זמננו: לראשונה בתיאוריה וביקורת מופיע מאמר מתורגם מן השפה היפנית — מאמר פרי עטו של הפילוסוף וחוקר התרבות קראטני קוג׳ין. המאמר, שקושר בין פילוסופיה מערבית למחשבה אסיאתית ובין ״הולדת״ הספרות והאמנות היפניות במאה התשע–עשרה לתולדות המודרניזם האירופי באותה העת, מראה כיצד אי–אפשר עוד לחשוב את התיאוריה הביקורתית רק מן המסורת התרבותית והלשונית המצומצמת שלה, אלא יש לפרוץ אותה לעבר מרחבים אחרים. הכנף השנייה נשלחת אל ספרו של קרל שמיט תיאולוגיה פוליטית, שסביבו ערכנו רב–שיח מיוחד לרגל מאה שנה לפרסומו.
תוכן העניינים:
* פתח דבר | Preface | افتتاحية | שאול סתרעל אוטופיקשן: אוטוביוגרפיה בעידן של פוסט-אמת | קרן דותן
* החור השחור: אנטינומיות, שחרור, ותיאולוגיה של צרכים | שרגא ביק
* דור המינוף העצמי: לקראת מפנה בדיון החברתי על התחדשות עירונית בישראל | דפנה לוין ומירב אהרון-גוטמן
* "הספר הזה להחכם המעולה טומיס": פנומנולוגיה של תרגום בשלוש מערכות | יונתן יוֹבֵל
* על הפלסטי | גיא פרחי
* עקודים זה לזה: געגועיי לישמעאל | אלברט סוויסה
* תנועת בומרנג: אמנות עכשווית נגד דימוי הראווה של ההיסטוריה | טל שטרנגסט
* קראטני קוג'ין על יפן המודרנית: יהודי לא-יהודי בין אירופה לאסיה | אילת זהר
* רוח אחת, שתי מאות תשע-עשרה | קראטני קוג'ין
* מוסף מיוחד – אש בשדה קוצים | עורכים: דניאל מונטרסקו וניצן לונברג