ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 
תום שפירא, הארץ, על הקסטה השחורה
 
אסירים, שיכורים ונערות הפקר בספר הזמר החדש 
ספרם החדש של תמר ז"ל ועמוס רודנר הוא המשכו הישיר של הספר "זמר'ל", ובו שירי יהדות מ'תחתית החבית'
יעקב בר-און עם צאת הספר
 ממזמר'ל 
 
 
 אולי עוד תצמח מהקורונה תנועת חסידות חדשה
בין לימוד תורה בתנועת המקויה היפנית לעיסוק בשבת דרך זן־בודהיזם, המשורר הרב אלחנן ניר מחפש עניין באזורים "הרחוקים, ללא נקודות ההשקה"
 • לרגל צאת ספר שיריו גוף שנתת בי , הוא מספר על הקיום החדש שהולידה המגיפה ועל חילופי הדורות בציונות הדתית 
 
קווים לדמותו של המוח הישראלי
גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
 
 רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
 מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
 
 
 
יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
 
שירה צלולה ומדוייקת כל כך
שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
 
אלי הירש על
שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
 
מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

כתבה של גילי איזיקוביץ
 

 
להמלצות נוספות >>


פרקים ראשונים וסיפורים מאחורי הספרים>
אלו הם מים | דייויד פוסטר וואלאס
Share
 

אלו הם מים

כמה מחשבות, שנמסרו באירוע חשוב, על האפשרות לחיות חיים של חמלה


* דיוויד פוסטר וואלאס הוזמן להרצות בפני בוגרי קולג' קניון, מחזור 2005, על נושא לפי בחירתו.
זו היתה ההרצאה 
היחידה מסוג זה שהוא אי פעם נתן.


        שני דגים צעירים שוחים להם ביחד ופוגשים במקרה דג מבוגר יותר
ששוחה לכיוון השני, מהנהן לעברם בראשו ואומר, "בוקר טוב,
בחורים. איך המים?" ושני הדגים הצעירים ממשיכים לשחות כמה
זמן, ואז לבסוף אחד מהם מביט באחר ואומר, "מה זה לעזאזל מים?"    
 
 מתוך: אלו הם מים 


[...]
וזה, אני טוען, מה שאמור להיות הערך הממשי, האמִתי של לימודי
מדעי הרוח שלכם: איך, כאנשים בוגרים, תישמרו מלעבור את חייכם
הנוחים, המשגשגים, המכובדים, כמו מתים וחסרי מודעות, כמו
עבדים של ראשכם ושל ברירת המחדל המובנית הטבעית שלכם,
שהיא להיות לבד באופן מיוחד, מוחלט, מלכותי, יום אחרי יום.
  זה אולי יישמע כמו הפרזה, או הבלים מופשטים. אז בואו נדבר
בצורה יותר מוחשית. העובדה הפשוטה היא שבתור מסיימי קולג'
אין לכם עדיין שום מושג מהי המשמעות האמִתית של "יום אחרי
יום". בחיים הבוגרים האמריקאיים יש חלקים גדולים ושלמים שאף
אחד לא מדבר עליהם בנאומי חלוקת תארים. חלק אחד כזה קשור
לשעמום, לשגרה ולתסכול קטנוני. ההורים והאנשים המבוגרים יותר
שיושבים כאן יבינו היטב על מה אני מדבר.

לשם הדוגמה, בואו נאמר שזהו יום ממוצע בחייכם הבוגרים, ואתם
קמים בבוקר, הולכים למשרת הצווארון־הלבן המאתגרת שלכם, משרה
לבוגרי קולג', עובדים קשה במשך תשע או עשר שעות, ובסוף היום
אתם עייפים, ואתם מתוחים, ואתם רוצים רק לחזור הביתה ולאכול
ארוחת ערב טובה ואולי להירגע שעתיים ואז להיכנס למיטה מוקדם,
כי למחרת אתם צריכים לקום ולהתחיל הכול מחדש. אבל אז אתם
נזכרים שאין אוכל בבית — לא היה לכם זמן לעשות קניות השבוע
בגלל העבודה המאתגרת שלכם — אז עכשיו אחרי העבודה אתם
צריכים להיכנס למכונית ולנסוע לסופרמרקט. זה סוף יום העבודה,
ויש פקקים, כך שלהגיע לחנות לוקח הרבה יותר זמן ממה שזה אמור
לקחת, וכשאתם מגיעים לשם לבסוף, הסופרמרקט מלא אנשים, כי זו
כמובן השעה שבה כל שאר האנשים שיש להם משרות מנסים גם הם
לדחוס קצת קניות בסופר, והחנות מוארת בפלואורסצנטים מבחילים,
ולאוויר מופחת מוזיקת רקע חסרת נשמה או פופ תאגידי, וזה פחות
או יותר המקום האחרון שאתם רוצים להיות בו, אבל ...
בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור