שריקה הוא קובץ שיריה ה-13 של חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומורה. על שירתה זכתה בפרס הנשיא, פרס קרן ירושלים, פרס האישה היוצרת, פרס ברנר, פרס עמיחי, פרס אקו"ם למפעל חיים ופרסים נוספים. שירתה תורגמה לשפות רבות והופיעה כספר באנגלית, רוסית, הונגרית, ולאחרונה - בספרדית , צרפתית וערבית. שיריה הולחנו ובוצעו על ידי יעלה אביטל, יעל תאי, ערן אל-בר, אלברט סופר, הגר רווה, יפעת נץ ואחרים. היא כתבה ספרי מחקר על זלדה, לאה גולדברג, על זיקת השירה העברית לתרבות הדקאדנס האירופית, על ההקשר הרוסי של הספרות העברית ועל מיסטיקה בשירה העברית. לאחרונה הופיע ספר תרגומיה מיידיש לשירי מלכה חפץ-טוזמאן.
"אני קורא - לאט, כמו ליקר חזק – שניים או שלושה שירים בכל ערב ומתפעל מן הדיוק והחדות והעומק והשילוב (הנדיר) של חום עם אירוניה". (עמוס עוז)
"נשארתי נפעמת. הרגישות, היופי, האצילות והעצב הניבטים מכל שיר נגעו בנימי נשמתי".ׁ(ריסה דומב, אוניברסיטת קיימברידג')
"על השירה של חמוטל בר-יוסף אומרים בלדינו "בן אדם שכדאי לצרף אותו אל השולחן". היא כותבת בתבונה, בחוש מידה, ביושר, בלשון בהירה". (נסים קלדרון)
"הקול של חמוטל בר-יוסף אינו מכיל אירוניה. רצינותו מאוזנת באמצעות פיכחון רב, צלילות המבט, והרצון לזקק מתוך המציאות תמונה מילולית ברורה ככל האפשר. מצד אחד מוחש מאד הכוח המרחיק והמשקיט את עוצמת הרגשות, אבל לא פחות מכך מוחשת גמישותו של הכוח הזה להרחיק ולקרב דברים אל חזית הדיבור בעדינות ובשליטה, כשליטתו של מוסיקאי" . (אריאל הירשפלד)
"מבע שירי שקוף, ישיר, נעדר הצטעצעות או הפלגות שיריות פתאומיות, לעולם לא מתחמק מאמירת האמת במלואה, אך לעולם גם לא נכנע לפרץ הרגשות המשתחרר מן העמידה בפני אמת זו". (דן מירון)
המצווה שהמתים מתקשים לקיים