מכלול שירים 1969-1959
מאיר ויזלטיר
תולדה
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, לִפְנֵי הַרְבֵּה מְאֹד שָׁנִים
הַמַּיִם הָיוּ רְטֻבִּים וְהָעֵצִים יְרֻקִּים,
הַזְּגוּגִיּוֹת שְׁקוּפוֹת וְהַשֻּׁלְחָן מְרֻבָּע,
וְהַנּוּרוֹת מְאִירוֹת וְהַשִּׁירִים מוּשָׁרִים,
וְהַדִּבּוּרִים נִשְׁמָעִים וְהַשֶּׁקֶט שָׁקֵט,
וַאֲנָשִׁים חַמִּים בְּ זוּג עֵינַיִם רוֹאוֹת
הִתְבּוֹנְנוּ זֶה בָּזֶה בְּפֶתַח דְּלָתוֹת נִפְתָּחוֹת,
לִפְנֵי מִילְיוֹן שָׁנָה
הַמַּיִם הָיוּ רְטֻבִּים, וְהַיַּבָּשָׁה יְבֵשָׁה
וְהַבַּרְזֶל קָשֶׁה, וְהַצֶּמֶר חָמִים
וְהַיְלָדִים קְטַנִּים, וְהָאַהֲבָה קָשָׁה
וַאֲנָשִׁים מִתְאַמְּצִים שָׁמְעוּ בְּאָזְנַיִם שׁוֹמְעוֹת
זֶה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל זֶה בִּמְקוֹמוֹת לֹא צְפוּיִים,
וּבְרַגְלַיִם הוֹלְכוֹת גָּמְעוּ מֶרְחַקִּים קְצָרִים,
וּבְיָדַיִם תּוֹמְכוֹת עָשׂוּ מַעֲשִׂים נִמְהָרִים,
אֵי־אָז בְּרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה
הַמַּיִם הָיוּ רְטֻבִּים, וְהַתִּקְווֹת מְקַוּוֹת
וְהַמַּחֲשָׁבוֹת מַבְכִּירוֹת, וְהָעֵצִים יְרֻקִּים
וַאֲנָשִׁים חַמִּים הִשְׁלִימוּ עִם יוֹם קָשֶׁה,
וַאֲנָשִׁים רוֹעֲדִים קִוּוּ לְנִסִּים קַלִּים,
וְהַיְלָדִים גָּדְלוּ וְהַזְּקֵנִים תָּשְׁשׁוּ,
וְהַנָּשִׁים הָרוּ וְהַגְּבָרִים פָּעֲלוּ,
וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה וְהַלַּיְלָה יָרַד,
וְהַמּוֹנֶה מָנָה, וְהַפּוֹחֵד פָּחַד.
אבא ואמא הלכו לקולנוע אילנה יושבת לבד
בכורסה ומעיינת בספר אפור
הִיא מְדַפְדֶּפֶת, דּוֹדִים עֲרֻמִּים
רָצִים עֲרוּמִים וְרָזִים כָּל־כָּךְ,
וְגַם דּוֹדוֹת עִם הַטּוּסִיק בַּחוּץ
וַאֲנָשִׁים בְּפִּיזָ'מוֹת כְּמוֹ בַּתֵּיאַטְרוֹן
וּמָגִנֵּי־דָּוִד מִבַּד,
וְכֻלָּם כָּל־כָּךְ מְכֹעָרִים וְרָזִים,
וְעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת כְּמוֹ לְעוֹפוֹת.
זֶה נוֹרָא מְשֻׁנֶּה וְכָל־כָּךְ אָפֹר. וְאִילָנָה יֵשׁ לָהּ עֶפְרוֹנוֹת אֲדֻמִּים
וּכְחֻלִּים וִירֻקִּים וּצְהֻבִּים וּוְרֻדִּים.
אָז הִי אהוֹלֶכֶת לַחֶדֶר שֶׁלָּהּ
וּמְבִיאָה אֶת כָּל הָעֶפְרוֹנוֹת הַיָּפִים
וּמְצַיֶּרֶת בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל
לְכֻלָּם מִשְׁקָפַיִם וּפַרְצוּפִים מַצְחִיקִים.
וּבְיִחוּד לַיֶּלֶד הַקֵּרֵחַ הָרָזֶה
הִיא עוֹשָׂה לוֹ שָׂפָם עֲנָקִי, אָדֹם כָּזֶה
וּבְסוֹף הַשָּׂפָם עוֹמֶדֶת צִפּוֹר.
מתוך מכלול שירים א'
למעלה: מאיר ויזלטיר עם מנכ"ל ההוצאה, פרופ' עוזי שביט
למטה: חותם על ספרו 'מכלול שירים'