ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 
 
 
לראות, לזכור, לכתוב
יצירה מהטובות שנכתבו בעברית, ובה נחשף המשורר במלוא כנותו ותבונתו המפוכחת
שמעון בוזגלו, ישראל היום, על אל המקום האחר, ספר שיריו האחרון של חיים גורי  
 
התרחשויות הזויות בשוליים החרישיים
המשוררת אילנה יפה מציגה עולם פנטסטי מעניין ומופרע
ביקורת על "אירוע לילי" - שיר מתוך פיונית על לוח ריק, שלקח אותנו למחוזות האבסורד של השירה העברית  
 
בהתחלה פחדתי מהעיניים שלו. אבל אז הבנתי שאני כותב על נפילתו
הספר היעלמותו של יוזף מנגלה מבקש לנתץ את המיתוס על שנותיו האחרונות של אחד הפושעים הנאצים המבוקשים בעולם. מחברו, אוליביה גז, מסביר בביקור בארץ מדוע חשוב למרות הכל להתייחס אליו כאל בן אנוש 
 
 

איכויות שונות של יחסים עם אלוהים

שירי כיסופים של המשוררת אל אביה ואל אלוהיה מציגים דוגמה מופלאה לדיאלוג אינטימי שיסודו בשפה דתית. פרדוקסלית, השימוש בתבנית התפילה העתיקה מאפשר את חופש הביטוי החדש
חנה פנחסי על 'מפחדך בשרי' - ספר השירים החדש של בכל סרלואי

 
 
 
 
 
איך אני יכול להסביר לך מה ההרגשה להיות שחור 
רות אלמוג על הסיפורת האפרו־ אמריקאית:  ג'יימס בולדווין והולכים לפגוש את האיש "קובץ סיפורים מרשים" וגייל ג'ונס | קוריגדורה - "ספר מטלטל. קריאת חובה"
הרשימה כאן
 
 
שירת קודש מקורית להפליא
אלי הירש על מפחדך בשרי - ספרה של בכל סרלואי. הרשימה כאן>
 
 מן העיתונות>>>

 המלצות קודמות >>>
 
להמלצות נוספות >>


שיר השבוע>
אני רוצה תמיד עיניים | נתן זך
Share
אני רוצה תמיד עיניים / נתן זך
ביסוד התמורה הגדולה שחלה בשירה העברית בשנות השישים ואילך עומדים שיריו של נתן זך. כאן בספר אני רוצה תמיד עיניים כונסו מיטבם, מן המוקדמים שבהם ועד המאוחרים.
את המבחר ערכה שרה אביטל, המלווה מקרוב את יצירתו של זך זה שנים.
 

ספר בסדרת מבחר -  זוטא - סדרת שירה לכל כיס

 

 
            אני לעצמי

אֲנִי לְעַצְמִי אֲנִי שָׁר.
תִּפֹּל הָרוּחַ וְתִשָּׁבֵר.
אֶת כִּבְשַׂת הָרָשׁ יִקַּח אַחֵר.
מַה שֶּׁנִּגְזַר לֹא יְמַהֵר.
אֲנִי לְעַצְמִי אֲנִי שָׁר.

אֲנִי לְעַצְמִי אֲנִי שָׁר.
מַה שֶּׁהָיָה שׁוּב לֹא יִהְיֶה.
לְעוֹלָמִים שׁוּב לֹא יִהְיֶה.
שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת לֹא יִחְיֶה.
אֲנִי לְעַצְמִי אֲנִי שָׁר.

אֲנִי לְעַצְמִי אֲנִי שָׁר.
רָאִיתִי עָלֶה נוֹפֵל אֶתְמוֹל.
אָדָם עָנִי מִכֹּל־בַּכֹּל־כֹּל.
רוּחַ גּוֹרֶרֶת עֵשֶׂב וָחוֹל.
אֲנִי לְעַצְמִי אֲנִי שָׁר.

 


הֱוֵה זהיר

הֱוֵה זָהִיר. פְּתַח אֶת חַיֶּיךָ
רַק לָרוּחוֹת הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת לִטּוּף
הַמֶּרְחָק. שָׂא לֶחָסֵר. הַשְׁמַע אֶת קוֹלְךָ
רַק בְּלֵילוֹת הַבְּדִידוּת. דַּע אֶת
הַיּוֹם, הַמּוֹעֵד, אֶת הָרֶגַע וְאַל
תַּפְצִיר. שְׁעֵה לַדּוֹמֵם. דַּע לְבָרֵךְ עַל
הַצֵּל שֶׁמִּתַּחַת לִקְרוּם הַבָּשָׂר. אַל
תֵּחָבֵא בַּמִּלִּים. שֵׁב בִּידִיעַת תּוֹלָעִים,
בִּתְבוּנַת הָרִמָּה. אַל תַּמְתִּין.



אני יושב על שפת הרחוב

אֲנִי יוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הָרְחוֹב
וּמִסְתַּכֵּל בָּאֲנָשִׁים.
הֵם אֵינָם יוֹדְעִים
שֶׁאֲנִי בָּהֶם מִסְתַּכֵּל.

הַאִם כָּךְ מִסְתַּכֵּל בָּנוּ הָאֵל,
מִבְּלִי שֶׁנַּרְגִּישׁ דָּבָר, מִבְּלִי שֶׁנָּבִין,
מִבְּלִי שֶׁנִּשָּׁאֵל?

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.
יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל.
לְפִי שָׁעָה
אֲנִי יוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הָרְחוֹב
וּמִסְתַּכֵּל.


ועוד לא אמרתי הכל

וְעוֹד לֹא אָמַרְתִּי הַכֹּל
וְעוֹד יֵשׁ לִי מַה לּוֹמַר

לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר וְהַקָּהָל יִתְפַּזֵּר
וְכָל אֶחָד יִהְיֶה זוֹכֵר

מַה שֶּׁכָּל אֶחָד זוֹכֵר כְּשֶׁאֲחֵרִים כִּלּוּ
לוֹמַר מַה שֶּׁאָמְרוּ וּמַה שֶּׁלֹּא אָמְרוּ.

וְעוֹד לֹא אָמַרְתִּי הַכֹּל.


אני רוצה תמיד עיניים

אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם כְּדֵי לִרְאוֹת
אֶת יְפִי הָעוֹלָם וּלְהַלֵּל אֶת הַיֹּפִי
הַמֻּפְלָא הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי וּלְהַלֵּל
אֶת מִי שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ יָפֶה לְהַלֵּל
וּמָלֵא, כָּל כָּךְ מָלֵא, יֹפִי.

וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה לְעוֹלָם לִהְיוֹת עִוֵּר לִיפִי
הָעוֹלָם כָּל עוֹד אֲנִי חַי. אֲנִי אֲוַתֵּר
עַל דְּבָרִים אֲחֵרִים אֲבָל לֹא אֹמַר דַּי
לִרְאוֹת אֶת הַיֹּפִי הַזֶּה שֶׁבּוֹ אֲנִי חַי
וְשֶׁבּוֹ יָדַי מְהַלְּכוֹת כְּמוֹ אֳנִיּוֹת וְחוֹשְׁבוֹת
וְעוֹשׂוֹת אֶת חַיַּי בְּאֹמֶץ, וְלֹא פָּחוֹת
מִכֵּן, בְּסַבְלָנוּת, סַבְלָנוּת בְּלִי דַּי.

וְלֹא אֶחְדַּל מֵהַלֵּל. כֵּן, לְהַלֵּל לֹא אֶחְדַּל.
וּכְשֶׁאֶפֹּל עוֹד אָקוּם - וְלוּ רַק לְרֶגַע - שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ
הוּא נָפַל. אֶלָּא הוּא קָם עוֹד לְרֶגַע לְהַלֵּל
בְּעֵינַיִם אַחֲרוֹנוֹת
אֶת שֶׁלְּהַלֵּל לֹא יֶחְדַּל.


בעולם

כָּךְ בָּעוֹלָם. וְכָךְ, כָּךְ וְכָךְ
חַיִּים כָּאן. כָּךְ גַּם כָּךְ. לֹא קָשֶׁה וְלֹא רַךְ. נָא לְהַכִּיר: נָתָן
זַךְ. נָעִים מְאֹד.

וּבֵינְתַיִם מִתְרוֹעֲעִים פֹּה. לִפְעָמִים
מִתְרָאִים פֹּה. לִפְעָמִים לְעוֹלָם פֹּה
לֹא מִתְרָאִים, לֹא מִתְרוֹעֲעִים. כָּךְ וְכָךְ.
כָּךְ גַּם כָּךְ. נָא לְהַכִּיר: נָתָן
זַךְ. נָעִים מְאֹד.

וְהַזְּמַן עוֹבֵר לוֹ. כָּךְ הוּא עוֹבֵר
פֹּה. הוּא לֹא מְמַהֵר פֹּה אֲבָל
הוּא גַּם לֹא מִתְעַכֵּב. וּמַה שֶּׁלֹּא עָשִׂיתָ,
אָחִי, אִם רָצִיתָ וְאִם לֹא רָצִיתָ, לְעוֹלָם
כְּבָר לֹא תַּעֲשֶׂה. כָּךְ נָאֶה לָנוּ
וְכָךְ גַּם יָאֶה. כָּךְ וְכָךְ, לֹא קָשֶׁה
וְלֹא רַךְ. נָא לְהַכִּיר: נָתָן זַךְ. נָעִים מְאֹד.



ובכל זאת יופיֵךְ

וּבְכָל זֹאת יָפְיֵךְ
שֶׁאוֹתוֹ הִלַּלְתִּי כָּל חַיַּי
כָּל עוֹד הוּא, אֲנִי, חַי,
יָפְיֵךְ שָׁמוּר אוֹ מִקְצָתוֹ
בְּשִׁירַי, עוֹדוֹ שֶׁלָּךְ וְלֹא
שֶׁלִּי, בִּלְעָדַי וְלֹא בִּלְעָדִי,
בְּשִׁירַי וְלֹא בְּשִׁירִי,
גַּם אוֹתוֹ לֹא תִּקְחִי עִמָּךְ,
גַּם אוֹתוֹ נִגְזַר שֶׁאֶשְׁכַּח.


כולנו זקוקים לחסד

כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד,
כֻּלָּנוּ זְקוּקִים לְמַגָּע,
לִרְכֹּש חֹם לֹא בְּכֶסֶף
לִרְכֹּש מִתּוֹךְ מַגָּע,
לָתֵת בְּלִי לִרְצוֹת לָקַחַת
וְלֹא מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל
כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ שֶׁזּוֹרַחַת
כְּמוֹ צֵל אֲשֶׁר נוֹפֵל,
בּוֹאִי וְאַרְאֶה לָךְ מָקוֹם
שֶׁבּוֹ עוֹד אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם.

כֻּלָּנוּ רוֹצִים לָתֵת,
רַק מְעַטִּים יוֹדְעִים אֵיךְ,
צָרִיךְ לִלְמֹד כָּעֵת
שֶׁהָאֹשֶר לֹא מְחַיֵּךְ,
שֶׁמַּה שֶּׁנִּתַּן אֵי פַּעַם
לֹא יִלָּקַח לְעוֹלָם,
 
*

שֶׁיֵּשׁ לְכָל זֶה טַעַם
גַּם כְּשֶׁהַטַּעַם תַּם,
בּוֹאִי וְאַרְאֶה לָךְ מָקוֹם
שֶׁבּוֹ עוֹד מֵאִיר אוֹר יוֹם.

כֻּלָּנוּ רוֹצִים לֶאֱהֹב
כֻּלָּנוּ רוֹצִים לִשְׂמֹחַ,
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ טוֹב
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ,

אוֹמְרִים יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ
שֶׁאֲפִלּוּ לִימוֹנִים פּוֹרְחִים בָּהּ,
שֶׁבָּהּ גַּם מַחְסוֹר, גַּם כְּאֵב
כְּאִלּוּ תָּמִיד קוֹרְנִים בָּהּ,
בּוֹאִי וְאַרְאֶה לָךְ מָקוֹם
שֶׁבּוֹ עוֹד אֶפְשָׁר לַחְלֹם.


****
אַל תִּשְׁכַּח לִסְגֹּר אֶת הַחַלּוֹן לִפְנֵי צֵאתְךָ
אַל תִּשְׁכַּח לִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת
אַל תִּשְׁכַּח לְנַשֵּׁק לָאִשָּׁה עַל פִּיהָ וְעַל אָזְנָהּ
אַל תִּשְׁכַּח לְהָנִיעַ אֶת הָעֲרִישָׂה הַקְּטַנָּה
מִבְּלִי לְהַבְהִיל אֶת הַיֶּלֶד.
אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַפָּנָס
וְקַח אִתְּךָ סוֹלְלוֹת.
אַתָּה יוֹדֵעַ מָתַי אַתָּה הוֹלֵךְ
אֲבָל אֵינְךָ יוֹדֵעַ מָתַי תָּשׁוּב.
בְּשׁוּבְךָ אוּלַי יִהְיֶה הַחַלּוֹן סָגוּר
וְדֶלֶת הַבַּיִת נְעוּלָה,
אִשְׁתְּךָ לֹא תְּזַהֶה אֶת צְעָדֶיךָ
וְיַלְדְּךָ כְּבָר לֹא יַכִּיר אוֹתְךָ.
הִזָּהֵר, הוֹ הַיּוֹצֵא לַמֶּרְחַקִּים,
אַל תֵּצֵא לַדֶּרֶךְ אִם בְּכַוָּנָתְךָ
לָשׁוּב.

מתוך המדריך לנווד
 
 
 

בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור