בגיל 21 מחליט יאקוֹבּ לעזוב את בית אמו שברוטרדם ולצאת לחיים עצמאיים. עם אביו אין לו קשר. אמו סירבה להינשא לאב האמיד ובחרה לגדל את יאקוב. היא היתה אישה גאה, הממעטת להביע רגש. גם יאקוֹבּ נחוש לעצב את גורלו בעצמו, לרכוש לעצמו מעמד והון, ולהיחלץ מחיי עוני ודוחק. לאחר הרפתקה עסקית כושלת בהאג, הוא חוזר לעיר הולדתו ומפלס את דרכו צעד אחר צעד, בשקדנות, במשרד עורכי דין. הוא מתחיל את דרכו כקלדן, אך שואף להגיע גבוה ככל האפשר. מאחורי הקלעים של עולם המשפט הוא מתוודע לטיפוסים המאכלסים אותו, מתאהב, וגם נתקל באביו, המוציא לפועל הידוע בקשיחותו. דרמה רגשית סבוכה נפרשת ביחסים ביניהם.
אופי הוא רומן חניכה הכתוב בנחישות מאופקת, ממש כמו אופיים של גיבוריו – הבן, האם והאב. הוא ראה אור בשנת 1938, והעניק לבּוֹרדֶוֶייק מעמד של קלסיקון בארצו, מטובי הסופרים ההולנדים של המאה ה-20.
פרדיננד בּוֹרדֶוֶייק נולד באמסטרדם ב-1884. הוא למד לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטת ליידן ואחר כך פעל כעורך דין ברוטרדם, סביבה המשמשת רקע לרומן אופי. הוא מת בהאג בשנת 1965. מאז 1979 ניתן מדי שנה "פרס בּוֹרדֶוֶייק" לספר הפרוזה ההולנדי הטוב ביותר.
זהו תרגום עברי ראשון ליצירתו, בתרגומו המופתי של רן הכהן.
***
יאקוב קטדרפה מטפס במעלה הסולם החברתי
השאלה הראשונה, שמהדהדת במהלך הקריאה בספר הזה, היא איך לא שמענו עליו עד היום. מי זה הבורדוייק הזה ולמה לא תורגם לעברית במהלך 85 השנים שחלפו מאז פרסומו. כי אופי הוא רומן חד־פעמי, מרשים בכל מובן כמעט. יש לו סגנון משלו, הדור ועם זאת משועשע, נקודת מבט מקורית ורובד פסיכולוגי מעורר מחשבה. "קטדרפה עצמו עוד היה אופי בהתהוות", נכתב על גיבור הספר בתחילת הדרך, "היו לו אי אלו תכונות וכישרונות בולטים, אבל אופי שלם הוא עדיין לא היה, רחוק מכך". 200 עמודים מאוחר יותר כבר יזדהר כנער הפלא של משרד עורכי דין בעל שם, בדרך להיות עילוי בתחום המשפט. גם אז יאמר, בצניעותו הגאה, "אני צריך עוד להיעשות משהו, אני רק בהתחלה". זה סיפור התהוותה של אישיות, כפי שמעצבים אותה במידה רבה קשרי דם. במקרה של יאקוב קטדרפה — בחור נחוש ועני מרוטרדם — אלו הם אמו העקשנית והנוקשה ששילחה אותו לחיים עצמאיים, ואביו שאליו הוא מתוודע בגיל מאוחר, "גבר עשוי גרניט", מוציא לפועל אכזר שמחשל את בנו במשחקי כוחות פיננסיים. "הוא התיישב בכיסא המשרדי, ישב שם כשמעיליו פתוחים, בכובעו השמנוני, קיסר בתעלת הביוב, ובכל זאת קיסר", מתאר אותו בורדוייק — סופר הולנדי (1884ּ–1965) שמתגלה כאן כאשף התיאורים. חדרים, רחובות, מקומות עבודה, ובראש וראשונה בני אדם. טיפוסים. התיאורים בספר חיים וחריפים כל כך, שהם מעלים על הדעת ציורים של אונורה דומייה — דמויות מאולמות המשפט ומשולי החברה, פרצופים מלאי הבעה. כל זה בתרגומו המרהיב של רן הכהן, שמלווה את קטדרפה מיום הולדתו בקצה העצוב של העיר ועד לקביעה הנינוחה כי "רוחו הבשילה, הוא עוד יהיה יום אחד אדם גדול".
מאיה בקר, הארץ