אשר רייך | שירים

הד מהדהד

מָה אֲנִי יוֹדֵעַ אוֹדוֹת הַמֵּתִים
וְעַל מָה עוֹמֶדֶת שְׁתִיקָתָם?

בְּלֵילוֹת נְדִירִים אֲנִי קוֹלֵט
הֵדִים סְפוּרִים מְפֻזָּרִים
בֵּין הַקְּבָרִים. הֵד, הֵד מְהַדְהֵד

וּלְבָבוֹ הַדַּק מִמֶּשִׁי סִין.
דַּרְכּוֹ שָׁמַעְתִּי אֶמֶשׁ הֵד אֲוִיר
וְאֶת קוֹלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת
בִּצְוִיחָה אִלֶּמֶת.


(מתוך: ספר ההדים)

מחשבות ישראליות

זוֹהִי יָד, זוֹ גַּם כֵּן.
שְׁתֵּי יָדַיִם שְׂמָאלִיּוֹת שֶׁל אִישׁ אֶחָד,
אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מִתְכַּנְּסוֹת לְאֶגְרוֹף לְמַרְאֵה
הָאָרֶץ. הַיָּד נוֹתְרָה עַל הַהֶדֶק כְּהֶרְגֵּל.

זוֹהִי עַיִן וְעוֹד עַיִן.
שְׁתֵּי עֵינַיִם יְמָנִיּוֹת: הָאַחַת
צוֹפִיָּה לְצִיּוֹן בְּתִקְוָה. נְקֻדּוֹת
מַבָּטָן שׁוֹנוֹת, חוֹצוֹת דַּרְכָּן,
וְהֶעָתִיד נָע בַּחֹשֶךְ הַחִיצוֹן.




אור של כאן

עַל אַחַד הֶהָרִים הָאֵלֶּה
אֶת צְרוֹר חַיַּי קִבַּלְתִּי וְאוֹר שֶׁל כָּאן.
בָּדָד הָלַכְתִּי בְּעוֹלָם הַהוֹלֵךְ עַל בְּהוֹנוֹתָיו

וְנוֹתַרְתִּי אָחִיו שֶׁל הַסָּפֵק.
כָּל הַפְּרָחִים הַמְמֻלָּאִים בֹּשֶׂם
נָשְׁמוּ אֶת רֵיחִי וְהִתְמַלְּאוּ אוֹר שֶׁל כָּאן.
בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי הָיוּ הַתְּאוֹמִים: כַּעַס וְזַעַם.

עַל מָה? עַל מִי? עַל מַה שֶּׁלֹּא הָיָה וְלֹא
יִהְיֶה. הָיִיתִי לִכְפִילוֹ שֶׁל הַצֵּל הַצּוֹעֵק
אוֹר שֶׁל כָּאן. נִפְעָם הָיִיתִי הָאַבָּאִמָּא
שֶׁל עַצְמִי, נוֹשֵׁם אֶת עֵירֹם תּוֹלְדוֹתַי
מֵחָדָשׁ.




לִפנות שינה

מַה שֶּׁרָאִיתִי כָּל הַיּוֹם שָׁב אֵלַי
בַּשֵּׁנָה, בַּחֲלוֹם וּבַמָּוֶת
וְעַכְשָׁו לִפְנוֹת שֵׁנָה אֲנִי הוֹזֶה
אוֹ חוֹלֵם תַּעֲתוּעִים
בַּשָּׂפָה שֶׁלִּי: בַּקּוֹלוֹת, בַּהֵדִים,

בַּלַּחַשׁ שֶׁבֵּין שְׁנֵי רְגָעִים.
עֶרֶב הֵבִיא אוֹתִי לְמָקוֹם לֹא יָדוּעַ
בּוֹ לֹא פָּגַשְׁתִּי בָּךְ אוֹ בָּנוּ מֵעוֹלָם,
וְאַף לֹא אֶת עַצְמִי. פֹּה נוֹלַדְתָּ!
נִלְחַשְׁתִּי
קָטָן כְּכַף יָד, אֶגְרוֹף. סוֹף.

סונט הנתינה

תֵּן לְחַיֵּי הַבֹּסֶר לִבֹּל
בְּעוֹדָם עוֹמְדִים לִשְׂרֹד
תֵּן לָאוֹר הַזּוֹרֵחַ לִפֹּל
בְּטֶרֶם בָּא מוֹעֵד לִמְעֹד

תֵּן לְחַיֶּיךָ עוֹד וְעוֹד לְהִתְהוֹלֵל
עַסֵּה אוֹתָם לְהֵעָשׂוֹת עוֹד
וְעוֹד, לְמַעַן נֶפֶשׁ רַבַּת הוֹד.
הֲרֵי כֻּלָּנוּ שְׁבוּיִים בְּיַד הָאֵל.

תֵּן לְחַיֶּיךָ מְעַט מָוֶת לְהַלֵּל
בְּלֹא לִפֹּל אֶל הַיָּגוֹן הַתָּפֵל,
עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּךָ כָּל הַסּוֹד.

אַשְׁרֵי הַפֶּצַע שֶׁלִּי, הָאָפֵל,
הַיּוֹדֵעַ לִגְבֹּר עַל כָּל הַשָּׁפֵל
וּלְהַגְלִיד אֶת תּוֹכִי עַד מְאֹד.

מה הם החיים?

דִּבְרֵי הֲבַאי,
יְמֵי הֲוַי. דְּוַי.
וּוַי. וּוַי. וּוַי.

(מתוך: חור בגרב)

****

מבחר משירי אשר רייך מתוך ספר ההדים וחור בגרב
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד

ספריו באתר