בספר חורים מפנה המשוררת רונה טאוזינגר את מבטה אל קיומנו כאן, במרחב המסוכסך, רב־השכבות, החיוני להפליא ולמוּד הכאב של המזרח התיכון.
מתכת קולון
חֲלוּמָה אֲרֻכָּה אֲנִי נִמְתַּחַת,
מְנֻקָּד גּוּפִי
פְּרִי הַחֲרִיכִים,
מִתְגַּלְגֵּל אֶל הַחֶדֶר
מְלוֹא לְפִתְחִי.
חֲבִיתַת יֶרֶק,
לֶחִי טְרִיָּה לְמִשְׁעִי
מְגֻלַּחַת, מֶתֶק קָקָאוֹ.
אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה וּוּוּ־בִלְתִּי נִגְמֶרֶת.
רֵיחַ רִתּוּךְ מַתֶּכֶת קוֹלוֹן מְשַׁגְּעִים, טַל מַשְׁכִּים.
רֹךְ שֶׁכֶם
רוֹכֵן חֲרִישִׁי,
"רוֹנָה. שֶׁבַע תֵּכֶף" קוֹלוֹ.
אָבִי מוֹשֵׁךְ אֶת תְּרִיס הַגְּלִילָה
מֵעַל רֹאשִׁי.
עִברו אמונתי
חַיָּב אָדָם לְפָחוֹת פַּעַם בְּחַיָּיו
לַעֲלוֹת יָחֵף
אֶל הַכַּעְבָּה הַשְּׁחֹרָה שֶׁל נַפְשׁוֹ
חַיָּב אָדָם לְפָחוֹת פַּעַם בְּחַיָּיו
לִרְחֹץ עֵירֹם
בַּגַּנְגָא הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל גּוּפוֹ
חַיָּב אָדָם לְפָחוֹת פַּעַם בְּחַיָּיו
לִרְקֹד כָּאֲרָזִים
בְּיַעַר קָאסוּגָה שֶׁל רוּחוֹ
חַיָּב אָדָם לְפָחוֹת פַּעַם בְּחַיָּיו
לָעוּף בָּאֲוִיר
מִן הַמִּנְזָרִים הַתְּלוּיִים בְּמֹחוֹ
חַיָּב אָדָם לְפָחוֹת פַּעַם בְּחַיָּיו
לַעֲגֹב בַּטְּחָבִים
שֶׁבְּכֹתֶל הָאֶבֶן שֶׁל לִבּוֹ
מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה
שֶׁבְּעוֹד שָׁבוּעַ הוּא מֵת.
- - - כְּמוֹ אַהֲבָתֵנוּ כָּל יוֹם.
עפרוני
לִקְרֹא בַּתּוֹרָה בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי חֲשׂוּפֵי אֲחוֹרִים,
בְּעֶזְרַת נָשִׁים לְהַשְׁתִּין בְּלֵיל מַיִם קְפוּאִים,
לִלְבֹּש צוּרַת גֶּבֶר כְּדֵי לְהִתְפַּשֵּׁט
וְלִטְבֹּל יַחַד בְּמִקְוֵה הָאֲרִ"י.
לָרוּץ בִּשְׂדֵה שַׁחַת בְּשָׁד וָשֵׁת
בִּנְתִיב בִּטּוּל הַחוּשִׁים,
לְעוֹרֵר דִּינִים בָּעוֹלָם שְׁנֵי תְּמִידִים
שֶׁאֵינָם כְּסִדְרָם הַיּוֹמִי.
לִלְבֹּש צוּרַת גֶּבֶר וְאָז צוּרַת גֶּבֶר מֻסְלְמִי,
לַעֲלוֹת אֶל הַקֻּבִּיָּה הַמְבֹרֶכֶת לְהִסְתּוֹבֵב חָפְשִׁי,
שְׁנֵי חַי שֶׁאֵינָם מִסְתַּיְּמִים.
לעוֹרֵר הַחֵשֶׁק בִּפְנֵי אֲנָשִׁים
לְהִשְׁתַּגֵּל בְּמִנְהֶרֶת הַכֹּתֶל
בִּתְוַאי מַעֲבַר הַסְּתָרִים לִבְרֵכַת עֶפְרוֹנִי,
גִּיחוֹן בְּגֻמְחַת הַגָּזִית
מוּל קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.
***
חורים, שירים מאת רונה טאוזינגר | עריכה: ארז שוייצר
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ