| ״תשע אמהות ואמא״ הוא ספר חשוב, במובן הזה שהוא מציף נושא שהשתיקה הייתה יפה לו. אם הספרות היא אכן מראה המשקפת את המציאות, יש כאן העזה גדולה בהארת התחלתו של שינוי. לא עוד הסתרה וטיוח לגבי הקושי הטמון בה, אלא תפיסה לפיה מותר ונכון להשמיע את קולן של נשים כיחידות עצמאיות המבקשות לצאת מהמסגרות שיועדו להן ולממש את רצונם. הגיע הזמן לתת במה גם לאמהות כמוקד של מתח וסתירות, מתח הקיים בין אמהות ובין עצמן ובינן ובין ילדיהן. בספרות כמו בחיים.
כרמית ספיר-ויץ, מעריב - תרבות, יולי 2010
|