אירוע יוצא דופן, חסר הסבר, המתרחש בטיסה מפריז לניו יורק, מטלטל את העולם כולו – ומשנה לנצח את חייהם של הנוסעים.
עורכת סרטים צרפתייה הנעה בין מאהבים ומהתלת בעיקר בעצמה; שף מבטיח שמנהל קריירה חשאית כרוצח שכיר; עורכת דין תאגידית קשוחה המגלה את חולשותיה; כוכב פופ אפריקאי שמחליט לחשוף את נטייתו המינית; משפחה אמריקאית המסתירה סודות משלה; זוג פיזיקאים צעירים ומלאי תשוקה, המגויסים לפרויקט ביטחוני מסווג; וגם סופר צנוע, הנהפך בן לילה למטאור ספרותי - חייהם של כל אלה מצטלבים בעקבות אותו אירוע, המחייב אותם להתמודד עם תשוקותיהם, שאיפותיהם ועצם אנושיותם באופן העולה על כל דמיון.
אנומליה הוא רומן וירטואוזי, מותח ומענג, שבו ההגיוני פוגש את הפלאי, המבדר את מעורר-המחשבה והשנון את המסתורי. אנומליה הוא גם תופעה ספרותית יוצאת דופן. מיד עם צאתו הוא נעשה רב מכר עולמי, צבר מעריצים ופרסים יוקרתיים, תורגם לארבעים שפות ונקנה לעיבוד לסדרת טלוויזיה. כעת הוא מוגש סוף-סוף גם לקוראי העברית, בתרגומה הקולח של רמה איילון.
אֶרוֶה לֶה טֶלייֶה, יליד 1957, צרפת, הוא סופר ועיתונאי, מתמטיקאי ובלשן. לֶה טֶליֶיה פִרסם עשרות רומנים, סיפורים קצרים וקובצי מסות. ספרו אנומליה הוא זוכה פרס גונקור 2020.
פרוייקט נבחרי השנה של "הארץ"
פלפולים מהפנטים על פילוסופיה ותיאולוגיה
חדשות מצרפת: אוֹלִיפּוּ חיה ובועטת! ארוה לה טלייה, הנשיא הנוכחי של קבוצת הסופרים והמתמטיקאים פורצת הדרך, אפילו זכה בפרס גונקור על הרומן אנומליה. עם פרסום התרגום העברי, כבר ברור מדוע. נדמה כאילו המחבר ישב מול רולטה וכתב את הפרקים הקצרים בהתאם לתוצאות ההגרלה: "מצחיק עד אימה", "מעורר תדהמה", "מרסק את הלב" ו"מטריד עד עמקי הנשמה". "אנומליה" מלווה 11 דמויות (שמייצגות בעצם את האנושות כולה) בחודשים שלאחר אירוע חסר תקדים בתולדותיה. מה שמתחיל בטיסה שגרתית מאירופה לאמריקה מוביל לחשיפת פרוטוקולים ביטחוניים משונים, ומשם לפלפולים מהפנטים על התפר שבין פילוסופיה, תיאולוגיה ופואטיקה. יסלחו לי הקוראים, אך קלישאות כמו "קשה להניח מהיד" או "נקרא בנשימה עצורה" הומצאו בדיוק בשביל יצירות כאלה. ובכלל, המחבר אינו חושש לאמץ קלישאות רק כדי למתוח אותן עד גיחוך (האם כתיבתו מחקה את הטלוויזיה העכשווית או לועגת לה? תשפטו בעצמכם). דבר אחד בטוח: שום אירוע, פלאי ומסתורי ככל שיהיה, לא יציל את האנושות מציפורני הבנאליה. כשחושבים על זה, יש בזה משהו מנחם.
יובל פלוטקין, עיתונאי תרבות וספרות ב"ynet"