ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

    להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     
     
    מעולם לא הייתי מוגנת
    מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
    יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    הטור השביעי - כרך ג` 1952-1948  / נתן אלתרמן

    הכרך השלישי של "הטור השביעי", במהדורה כרונולוגית זו, מכסה תקופה של כשלוש שנים וחצי, מהכרזת העצמאות והכרת בריה"מ וארה"ב במדינה הצעירה ועד ראשית 1952.  בכרך השני של "הטור השביעי", בשירים משנות המאבק לעצמאות, ממאי 1945 עד מאי 1948, העומדים בסימן הפאתוס ההרואי, הביא אלתרמן את הז'אנר של "שירי העת והעיתון" לשיאו. הכרך הנוכחי עומד בסימן התמתנות, עם המעבר מהמתח הגבוה של שנות המאבק לימי החולין של המדינה.
    השירים של מחצית השנה הראשונה, ימי המלחמה, דומים עדיין באופיָם לאלו  של הכרך הקודם, ואילו השירים מהשנים 1949-1951 עומדים כבר בסימן "יום הקטנות". אלא שגם בשירים אלו ניתן לחוש בייחודו של אלתרמן, בראייתו הביקורתית החדה, בחוכמתו ובשנינותו הלשונית.מקצת משירי כרך זה היו יפים לשעתם בלבד. עם זאת – לא מעטים גם השירים ששמרו על חיוניותם האקטואלית עד ימינו. בולטים במיוחד, מהיבט זה, השירים שעניינם פשעי מלחמה והיחס הגזעני לערבים, החל בשיר הלא-נשכח "על זאת", מנובמבר 1948, דרך השירים "טוהר המידות" ו"הנזיפה בתוּפיק טוּבּי", מאוגוסט ונובמבר 1949, ו"צורכי ביטחון" מיולי 1950, וכלה בשירים "לעניין של מה בכך" ו"הצעירה שנישאה לערבי", מספטמבר 1951, שמידת הרלוונטיות שלהם, מקץ שישים שנה, לא התפוגגה כהוא-זה, כפי שמעידים חרוזי "על זאת" שעדיין מכים כפטיש על ראשינו:

    כִּי חוֹגְרֵי כְּלֵי לוֹחֵם, וַאֲנַחְנוּ אִתָּם,
    מִי בְּפֹעַל
    וּמִי בִּטְפִיחַת הַסְכָּמָה,
    נִדְחָקִים, בְּמִלְמוּל שֶׁל "הֶכְרַח" וְ"נָקָם",
    לִתְחוּמָם שֶׁל פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה.

           ("על זאת", 1948.11.19)

    שם ספר:  הטור השביעי - כרך ג` 1952-1948
    שם הספר בלועזית:  Hatur Hashvi`i (The Seventh Column)
    מחבר/ת:  נתן אלתרמן
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    עורך/ת:  דבורה גילולה
    מספר עמודים:  381
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  31-5522
    מועד הוצאה לאור:  2012 / תשע"ב

    מחיר :  98 
    מחיר באתר:  49 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור