ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

    להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     
     
    מעולם לא הייתי מוגנת
    מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
    יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    הטור השביעי 4 | נתן אלתרמן
    הטור השביעי - כרך ד'  / נתן אלתרמן
    כרך זה של "הטור השביעי" כולל את הטורים שפרסם אלתרמן ב"דבר" בשנים 1954-1952 . שלושת הכרכים שקדמו לו יוחדו לתקופות ולאירועים הרי־גורל: מלחמת העולם השנייה, השואה, ההעפלה, המאבק למדינה והקמתה, מלחמת העצמאות והעליה ההמונית. ואילו כרך זה — עניינו השנים השקטות הראשונות, הפחות דרמטיות, של מדינת ישראל.

    כללית ניתן לחלק את הטורים שכונסו כאן לשני סוגים עיקריים: שירי־הלל לעשיה הגדולה בארץ בשנים אלו ובשנים שקדמו להן, מכאן, ושירי ביקורת, לעיתים אירוניים או סאטיריים על תופעות שונות בחיים הפוליטיים והציבוריים, מכאן. אך גם בטורי תקופה זו, למרות ההזדהות השלמה עם הישגי המדינה הצעירה, ניכרות עצמאותו הרוחנית של אלתרמן ותעוזתו הנון־קונפורמיסטית, כפי שבאו לידי ביטוי, למשל, בשיר "על החיל אלבז", מפברואר 1954 , בו יצא אלתרמן בראש ובראשונה, ישירות, כנגד הדימוי הסטריאוטיפי השלילי הרווח של עולי מרוקו, אך באופן מרומז, סמוי במקצת ועם זאת חריף וסרקסטי, כיוון את דבריו גם לקברניטי המדינה כמחאה נגד מדיניות העלייה הסלקטיבית ממרוקו.

    דוגמא עוד יותר בולטת, אולי, לנון־קונפורמיזם האלתרמני, ניתן לראות בטור הנועז, שהקדים את זמנו, "יום הזיכרון והמורדים", מאפריל 1954 , שבו יצא אלתרמן באומץ כנגד התפיסה הדומיננטית בארץ, באותן שנים, שגרסה הפרדה חדה בין קומץ הלוחמים, נושאי נס המרד בגטאות, שאותם העלתה על נס, לבין המוני בית ישראל שהלכו, בלשון המליצה הרווחת, "כצאן לטבח". שיר זה עורר, בזמנו, פולמוס ציבורי נרחב, לרבות במסגרת "הטור השביעי". רק מקץ כשבע שנים, עם משפט אייכמן, התקבלה עמדת יחיד זו של אלתרמן כעמדה דומיננטית של נותני הטון במדינה והפכה, בסופו של דבר, לנחלת הכלל.

    כולל פתח דבר מאת עוזי שביט



     
    כשאלתרמן חשב שהיהדות "פוטוגנית יותר מדי"
    תום שגב על הספר
    שם ספר:  הטור השביעי - כרך ד'
    כותרת משנה:  שירי העת והעיתון 1954-1952
    שם הספר בלועזית:  Hatur Hashvi'i 4
    כותרת משנה בלועזית:  The Seventh Column
    מחבר/ת:  נתן אלתרמן
    שם המחבר/ת בלועזית:  Natan Alterman
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    עורך/ת:  דבורה גילולה
    עיצוב עטיפה:  תמיר להב-רדלמסר
    מספר עמודים:  425
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  31-5664
    מועד הוצאה לאור:  2013 / תשע"ד

    מחיר :  98 
    מחיר באתר:  49 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור