ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     
    בדידותה של הגיבורה סינגולרית לחלוטין
    בספרה השני מתארת אורית וולפיילר בחוכמה ובאומץ את התמודדותה של בת יחידה באמצע החיים, ששבה לגור עם הוריה המזדקנים. שפתה של הסופרת יוצרת עולם הרמטי המאפשר להרגיש את המחנק שבשהות המשותפת.
    נטע הלפרין על את המוות אני רוצה לראות בעיניים | אורית וולפיילר
     
     נובלה רגישה ומדוייקת שמצטיינת בשפה ובגיבורים ייחודיים
    חבצלת פרבר, ב"מקור ראשון" , על חלק כמו מים | טלי שמיר ורצברגר
     

    זרם חילופין של חום-קור
    "קראתי את ספרו החדש של דויד גרוסמן בקדחתנות, בדריכות, גם בוויכוח. אש בוערת בספר הזה... ...הספר מרתק ומפעים". נסים קלדרון ממליץ על אִתי החיים משחֵק הרבה

     
    מלהטטת במילים
     
       ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
    הברקה ספרותית ובגדר קריאת חובה."
    על הספר 'סדר היום' מאת אריק ויאר
     
    סוד המגילות האבודות
    ראיון עם יורם סבו, שהקדיש את חייו לחקר הפרשה
    עם צאת ספרו
    סוחר המגילות  
     
     
     
     סיפורים קצרים בשלים ומלאים
     
    הזאבה האחרונה שמעל צריחיה מרחף ענן השפות
    "...במבחר הנוכחי.. היא מתגלה מחדש כמשוררת האשה־ילדה־אֵם של דורה"
    לילך לחמן עם צאת 'בלוז לתינוקות נולדים' מבחר משירי נורית זרחי בסדרת מבחר | זוטא 
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    אִמרות משפחה
    אִמרות משפחה  / נטליה גינצבורג


    את 'אִמרות משפחה' כתבה נטליה גינצבורג כמעט באמצע הקריירה הספרותית המרשימה שלה, לאחר שכבר היתה מאחוריה שורת רומאנים מופתיים. אבל הרומאן הזה הוא שהפך בבת-אחת אותה גם לסופרת של המוני קוראים: למעלה מחצי מיליון באיטליה עצמה.

     המאורעות, הדמויות והשמות בספר מציאותיים. "לא המצאתי דבר... כתבתי רק מה שאני זוכרת", כותבת גינצבורג, אבל דווקא בגלל מגבלותיו של הזיכרון יש לקרוא את הספר "כאילו הוא רומאן". ואכן, הספר הזה אינו אוטוביוגרפיה. לאורך רובו, נטליה לוי (שם נעוריה) היא בו רק העין הצופייה והאוזן השומעת מול בני-המשפחה והדמויות הקשורות בהם.

     לא המאורעות עומדים במוקד, אלא הפרישׂה האסוציאטיבית של אופני-הדיבור עליהם, הביטויים החוזרים-ונשנים שהיו אומרים במשפחה לאורך שנים ארוכות. דומה שאין בספר שום דיבור שנאמר רק פעם אחת. הביטויים העליזים הללו, שמאמצת לעצמה המשפחה, הם בעצם גרעינים תמציתיים של סיפורים ואנקדוטות. ומאחר שהם חוזרים ומושמעים במצבים שונים זה מזה, הם נעשים מעין מטבעות-לשון פרטיות ומטאפורות של הזיכרון המשפחתי. מכלול הסיפורים ואוצר הביטויים הם אבן היסוד של האחדות המשפחתית, העדות לגרעין החיוני שבה.

     המסגרת הכרונולוגית של הספר היא ימי טוֹרינו של גינצבורג, עד סוף חייה בבית הוריה (היא חיה עם הוריה עד גיל 34, כשכבר היו לה שלושה ילדים). מאורעות גורליים רבים סוחפים את התקופה. מלחמת-העולם השנייה חותכת כסכין באמצע הרומאן את השלווה המשפחתית הנאיבית. דמויות מן העידית של השמאל האיטלקי, של המאבק בפאשיזם ושל התרבות האיטלקית קשורות בבני משפחת לוי ומסתובבות בספר. אך כל הדמויות הללו מתוארות בו במבט "מלמטה", כבני-אדם של יום-יום, וכל מה שטראגי, דרמתי או פוליטי משוטח ומאופק ומובלע בפַּכִּים השוליים, האקראיים, שנספחו אליו, בפואנטות שהספר משופע בהן. בדיוק יכולת האיפוק הזאת היא שהופכת את גינצבורג לסופרת הגדולה שהיא ויוצרת אפקט מצמרר.

     הרומאן של גינצבורג ראה אור לראשונה בעברית ב-1988, תחת השם 'לקסיקון משפחתי'. התרגום ההוא, בנוסף לשגיאות ולאי-הדיוקים שבו, היה רק הד קלוש ללשון הגינצבורגית, שהתרגום החדש מנסה להתקרב אליה ככל יכולתו.

      נטליה גינצבורג: אומץ היא מילת המפתח
    הסופרת שהחלה את דרכה בשם בדוי, והתנגדה נחרצות למשטר הפשיסטי, הפכה לאחת מהסופרות החשובות במאה-20 שאירועיה הקשים השתלבו בסיפורי המשפחה שכתבה. בעקבות הרומן "אמרות משפחה": יותם שווימר עם קווים לדמותה של נטליה גינצבורג
      למה דווקא מדגסקר?
    הערות בשולי 'אִמרות משפחה'  - מנחם פרי משתף בכמה תובנות 
     טעימה מהספר

     

     

    שם ספר:  אמרות משפחה
    שם הספר בלועזית:  Lessico famigliare
    מחבר/ת:  נטליה גינצבורג
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    בשיתוף הוצאת:  עם עובד / הספריה לעם
    סדרה:  הספריה החדשה
    מתרגם/ים:  מרים שוסטרמן-פדובאנו, מנחם פרי
    מספר עמודים:  228
    מקור / תרגום:  תרגום
    דאנאקוד:  31-5114
    מועד הוצאה לאור:  2012 / תשע"ג

    מחיר :  92.00 
    מחיר באתר:  64.40 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור