נתן אלתרמן הוא היחיד בין סופרי-דורו שהכשרתו האקדמית הִקנתה לו ידע והבנה במדעים המדויקים ובמדעי החיים. הידע שרכש ומעקבו הקבוע אחר חידושי המדע הביאוהו לחיבורה של שירה רֶלטיוויסטית המתבוננת באובייקטים שבמרכזה מזוויות ראִייה שונות, ממרחקים שונים – במקום ובזמן – ומתוך השקפות-עולם ומצבי נפש שונים. מכאן שהשיר האלתרמני הוא כעין "רשוֹמוֹן" המתבונן באובייקט הנצפּה מכל צדדיו והבוחן את כל הֶבֵּטיו. זיהויו של הרֶלטיוויזם, מאבני התשתית של החשיבה המודרניסטית, כתכונת-יסוד של שירת אלתרמן מסַפּק מַפתח חשוב להבנתה, ובלעדיו היא נראית כאוסף של אמירות מפורָרות וחסרות-פשר.
לפנינו שירה מודרניסטית של "עולם הפוך", שבָּהּ האנדרטה רצה ברחובות העיר, גרמי השמים צובעים את השלוליות בצבעי זהב וכסף והרקיע מאיים להציף את הארץ לא במי מטר, כי אם ב"נחשול שמים ירוקים". בשירי אלתרמן המציאוּת אפופה בערפל מטפורי כבד, אך אם מצליחים להבקיע אותו, מתגלה תמונה יום-יומית פשוטה, נטולת סודות ומסתורין. את הדֶה-מיסטיפיקציה של המראות המופלאים ערך המשורר בספרו האחרון חגיגת קיץ, שבּוֹ העניק גם הסברים מדעיים לאותן תופעות טבע שעליהן העטה בכוכבים בחוץ מין זוהר מופלא.
הניגוד הארכיטיפּי "טבע – אמנות", שעליו מושתתת שירת המערב, מוצג ביצירת אלתרמן באופן שונה מהמקובל: כאן אין האמנות משַׁקפת או מְחַקָּה את הטבע. להפך, הטבע לומד מהאמנות ומשַׁמש לה בָּבוּאה. ביצירתו גיבורי הספר יוצאים מִבּין דפּיו, ומהַלכים במשעולי השדה והיער; בתי העיר נולדים מתוך בתי השיר והמדינה קמה מתוך החלומות האוּטוֹפּיים שבספרים.
בספרה בעיר וביער- טבע ואמנות ביצירת אלתרמן מנסה פרופ' זיוה שמיר להביא לתיקונן של טעויות אחדות שנשתרשו בחקר אלתרמן, המציגות את שירת אלתרמן כשירה רומנטית, כשירה קלאסיציסטית וכשירה שאין בה זֵכר לידיעותיו באגרונומיה. זיהויו של הרֶלטיוויזם, מאבני התשתית של החשיבה המודרניסטית, כתכונת-יסוד של שירת אלתרמן מסַּפק מַפתח חשוב להבנתה, ובלעדיו היא נראית כאוסף של אמירות מפורָרות וחסרות-פשר.
פרופסור (אמריטוס) זיוה שמיר לימדה ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב ועמדה בראש המכון לחקר הספרות ובראש בית הספר למדעי-היהדות. היום היא מלמדת במרכז הבינתחומי בהרצליה. חיברה למעלה משלושים ספרים וזכתה בפרסים רבים.