הספר "הרהורים על הפסיכותאולוגיה בשירת נתן זך" מטיל אור על הדיאלוג בין שירתו של זך לכתבי הקודש היהודיים והנוצריים, בעיקר הברית החדשה, ומגלה את הפרסונה של זך כמי שלעיתים ראה בעצמו מעין ישו של שירה. קריאה שונה זו במכלול היצירתי של נתן זך מסיטה את המבט מן המקום השגור שקיטלג את זך כמשורר הקדרות האקסיטנציאליסטית החילונית וחושפת גם את הגעגוע לטרנסצנדנטי בשירתו.
רות קרטון בלום מגלה קשר מרתק בין הביוגרפיה המורכבת של זך לבין הביוגרפיה הרוחנית המתייסרת שלו המוחה כנגד נפקדותו של האל. המסה הנרחבת, המשלבת טקסטים שונים (פרוזה, קטעי סרטים וראיונות) מעמידה פרשנות לשירי זך אשר טרם נידונו במחקר ובביקורת- שירים מתוך הספרים המאוחרים "כיוון שאני בסביבה", "הזמיר לא גר כאן יותר", וכאלה שלא ראו אור בספר עד הכינוס האחרון.
אחד משיאיו של הספר היא הפרשנות המפתיעה לאחד השירים הגדולים בתולדות השירה העברית-"רגע אחד". "הרהורים על הפסיכותאולוגיה בשירת נתן זך" הוא חוליה נוספת במחקריה של פרופסור רות קרטון-בלום, אשר פתחה כיוון חדש בפענוח הקשרים הסמויים בין השירה הישראלית לבין הצל הלא מודע הנוצרי שלה. כיון שהספר מציע מפתח חדש לשירי זך, קריאה בשלושת הכרכים שהופיעו זה עתה לא תהיה אותה קריאה אחרי קריאה בספר זה.