זהו סיפור אהבה בין אברם, בן למשפחה ספרדית ותיקה בוואדי סאליב, בעיר התחתית של חיפה, לבין אראלה, בתו של קבלן אמיד על הכרמל, אבל זה גם סיפורו של נסים העדין והחולמני, אחיו של אברם, נכה מלחמת השחרור; ואף סיפורה של רבקה, "הציפור השחורה המתוקה", אהובת נעוריו של אברם מן השכונה, שעדיין מאוהבת בו, ואורבת לילה לילה על האבן לשובו הביתה. ולצידם, הדוד עובדיה, הרובץ שם תמיד כשהבקבוק שבכיסו ריק, ומספר לילדים את סיפורי האריות והנמרים שלו; ומלכה שיושבת תמיד על המדרגות, וכל יום אצלה הוא היום שנהרג בנה; ועד מוסה, מוכר הבדים הערמומי, שהצלחותיו כסוחר אצל נשות הרחוב מספקות להן את הבדים שהם המטאפורה לאשליית החיים האחרים, המשותפת כאן לכולם". "רחוב המדרגות", שאברהם שלונסקי זיכהו בפרס אשר ברש (ככתב יד אלמוני), הפך עם הופעתו לראשונה ב-1955 לרב-מכר גדול של שנות החמישים. הסופרת הצעירה יהודית הנדל כתבה רומן יוצא דופן, על חברת השוליים הישראלית העירונית, והספר בישר את אירועי ואדי סאליב, כעבור זמן-מה. לקריאה בספר היום מתלווה השתאות על האקטואליות שלו, ועל הנתיבים שסלל, שהספרות הישראלית פנתה אליהם לאחר שנים. על רקע הספרות העברית בת זמנו היה זה רומן מהפכני. המתחים העדתיים והמעמדיים שהספר חושף ברגישות ובאמפטיה הם רק חלק מן התמונה. אהבתם של אברם ואראלה נבלמת לא רק בגלל התנגדות אביה ועלבונו של אברם. האינדיבידואליות של האנטי-גיבורים שבספר בולטת דווקא משום שאף אחד מהם אינו שייך בדיוק לאיזושהי מיסגרת, וכוחות הנפש האישיים הם שאחראים לבלימה שבחייהם יותר מכל דבר אחר. שורת דמויות מנסה בספר זה להשיל משהו לא אותנטי, לא נכון, מחייהן. לשם כך הן גם זקוקות לדמות אחרת, ממולן, כאילו הנגיעה בחיים אחרים, בעולם אחר מנוגד לעולמן, תביא להן איזו גאולה. אבל משהו באם אותן - הנסיבות החברתיות הן רק אמתלה - וכשבאה הרתיעה, הנסיגה, מסתבר שגם בעולמן הקודם כבר אינן בבית. הכמיהה המנוכרת הזאת, הכישלון, הופכים את דמיות השוליים של "רחוב המדרגות" לדמויות החיות בראש ובראשונה בשוליים של עצמן.