כתריסר שנות יצירה בסך-הכל של גדול מחברי הסיפור הקצר הניבו שלוש-מאות סיפורים, ומתוכם בחרה אביבה ברק לקובץ זה שלושים, אחדים מוכרים לקורא העברי, ורבים שאינם מוכרים לו. המכלול הוא גי דה מופאסאן לא צפוי, שבמחוזותיו אין בלתי סביר, אין בלתי טבעי, השכל הישר מתמוטט, וחיי אנוש חומקים מכל הגדרה צרה – הצצה מרגשת אל גדוּלה ספרותית, בתרגום שבדומים לו לא פּוּנק מופאסאן פעמים רבות כשתורגם לעברית.
ראיית האדם האירונית של מופאסאן, עם קורט של אמפתיה, מעלה לא פעם אדם רווי חרדה הולכת וגוברת עד לשיגעון, התאבדות או מוות, כי האדם באשר הוא – אם ביער, אם בספינה על המים, ואם בין הרי הקרח, או בין קירות ביתו – לא רק סגור בבדידותו, אלא גם נדחק לקרן-זווית בתוך עצמו, מופקע "מעצמו", ואינו יכול להיאחז במוכר, כי אפילו הדברים המוכרים עשויים ללבוש מולו פנים של חרדה. ה'אחֵר' מצוי בתוך דמויותיו של מופאסאן, ה'שם' בתוך ה'כאן', והקשרים בין בני האדם אינם אלא נשף-מסכות ענקי. גם לעצמו האדם הוא צעיף מתחת לצעיף, וזה מה שממיט עליו את מה שנראה 'גורל-עיוור', ומוביל את הסיפור, יחד עם הקורא, אל הסיום המפתיע, שהוא כל כך בלתי נמנע.