אורלי קסטל-בלום כתבה את ששת סיפורי הספר הזה במיטב הדמיון השלוח שלה, בשיא כושרה להמציא מצבים ומבטים והארות לא-צפויים. היא מצחיקה וחריפה, "קסטל-בלומית" בתכלית, וזהו אחד מטובי ספריה.
בספר חיי חורף ששת גיבוריה של קסטל-בלום נקלעים לאבסורדים שמייצר איזה מצב של חופש, הנובע מנסיעה, מהינתקות, מיציאה מן הטריטוריה הרגילה – בין אם הנסיעה היא עד אמריקה, ובין אם היא רק לבית-קברות ליד חיפה, או אף למכון לבדיקת רכב. ההינתקות, או המצב החדש, קוראים תיגר על שייכותן של הדמויות, על הסדר החברתי הקלישאי שהן אמורות לקחת בו חלק.
גרוש יהודי, שהיגר מארצות הברית לקהיר, אשר בה הוא בעל מפעל גדול לייצור ג'ינסים מזויפים, גורר את הנושא הגדול של החירות ושל עצמאות ישראל לעניינים של כנאפֶה, בַּסבּוּסָה ובשר על-האש; אשה ישראלית, שנסעה במלגה אמריקאית כדי לחקור בעיירה נידחת בארצות הברית את הסטטוס של סוגי הוויזה שמחזיקים ישראלים, ואת מהות המצוקה שהביאה אותם לעזוב את מולדתם – עדיין נושאת עליה את "אבק הארץ", אך יותר מכל היא עסוקה במאפייני השלג והקור הבלתי-נסבלים, הזוכים לתיאורים קומיים להפליא; צעירה ישראלית נוסעת לחיפה ללוויה של דוד שלה, שבה עליה להיות, כראוי, קרובת-משפחה מתאבלת של הנפטר. אך דומה שמעסיקה אותה יותר מכל השאלה מי ימות ראשון – הזקן הסיעודי בכניסה השנייה של ביתה, או המטפל הפולני שלו; אשת-הסופר היא דמות טיפוסית המוחקת את זהותה והופכת להיות שובל הכרחי של הסופר הנערץ, אך את הסופר של קסטל-בלום, הכותב רומן עב-כרס על הטיפול המסור שהעניק לאשתו במותה, מצילה דווקא אשתו, החיה בהחלט; יום מתיש של מבחן רכב, בתוך ההמון הטיפוסי של בוחנים ונבחנים באזור המוסכים, הופך להזדמנות לתגובות ולתצפיות חריגות; סופר כושל, הנאבק בהתפרקו משפחתו, באביו הלוחץ עליו לפתוח פיצרייה, ובתחושת ההתאיינות שלו, מוזמן לארצות הברית לפאנל על שעת חייו האחרונה של איוואן איליץ', ומוצא את עצמו נשאב לקונפליקט משפחתי ביזארי.
אין מה לומר – קסטל-בלום מפתיעה אותנו שוב, ממש כפי שציפינו ממנה.
----------------------
אני מעריץ את אורלי קסטל-בלום. היא גאונה. היא מבריקה. אי אפשר לעשות לה רדוקציה להגדרה ממצה. היא אורלי קסטל-בלום, והיאכותבת על חיי חורף. יותר טוב מזה?
גיא ארליך, עורך מדור גאווה, עכבר העיר
היומיומי אינו בהכרח סתמי. צריד רק עין שרואה אחרת.בלשון עניינית ובסגנון דיווח,ובלי לנסות להפוך את המשעשע למשעשע יותר, מספרת קסטל בלום בסיפור המרכזי "חיי חורף" על נסיעתה לארצות הברית לצורך עריכת מחקר.כיוון שהשלימה את עבודתה והחורף הנורא מדכדך אותה, היא מבקשת להקדים את שובה, אך לא. האמריקאים אינם ערוכים לאפשרות כזו. סיפור מצוין, שבו כל מילה במקומה.
יואל כהן, עשרת המומלצים של "לאשה", אוק' 2010
מצחיקונת
הספר המקסים של אורלי קסטל-בלום כתוב "במיטב המציאות", ולא "במיטב הדמיון", כפי שמבטיחה הכריכה האחורית.
מנחם בן, מעריב, על קסטל-בלום שהיא מין אורחת לרגע שרואה הכל, והכל מצחיק אותה
"הסלידה של אורלי קסטל-בלום מ"ההזייה האמריקנית" בולטת בסיפורים קרים ומנוכרים על ישראלים בארצות הברית , אבל מתחת למעטה הכפור מסתתרת לה עדיין המקוריות הקסטל-בלומית המוכרת".
דפנה שחורי על הספר
הוכחות לקיום
הספר "חיי חורף" הוא האישי מבין כל ספריה של אורלי קסטל-בלום, ולרגעים נדמה לשמוע בו הזמנה סמויה לקרבה ידידותית בינה לבין קוראיה, הזמנה לקריאה ביוגרפית
שירה סתיו, הארץ, בביקורת על הספר
הכינו את קסטלכם לחורף
ענבר לבנת, נענע10: קובץ סיפורים שמוכיחים בזה אחר זה את אותו הדבר: האישה הזאת יודעת לכתוב, לעזאזל. לגמרי יודעת לכתוב.
אורלי קסטל-בלום מחפשת מקום
טור אישי באתר הספריה החדשה