ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     
     
     
     
     
     
    שירו המופשט של הכוח
     
     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן. להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    לא בעבים מעל - מאה ראשונה לדגניה  / מוקי צור
    מצריף העץ שהוצב בין החושות של אום ג'וני בשנת תרע"א ועד השינוי באורחות החיים השנים האחרונות - הרבה עבר על חברי דגניה.

    דגניה הרבתה לתעד את עצמה.
    מוקי צור דלה כאן מבחר מיוחד כשהוא מראיין חברים היום ומוסיף פיסות מחקר היסטורי חברתי. גם אם לא כל הדברים המוגשים כאן יהיו מוסכמים על גיבורי הסיפור, או על משקיפים אובייקטיביים, הם חלק מחשבון נפש מתמשך שעושה דגניה ועושה  גם ארץ ישראל כבר מאה שנים.

    כריכה קשה. פורמט אלבומי.
    איך נראים חיים שלמים שמאחוריהם ניצבת אדיאולוגיה מוצקה, קיום לפי רעיון,  רוח אנושית גדולה שקודמת לתועלת האישית ולהנאה הפרטית?בעולם האינדיבידואלי והנהנתני של היום, קשה לתפוס את מהות הקיום של מקום כמו קיבוץ דגניה, הקיבוץ הראשון, שחוגג מאה שנים מלאות מהפכות ותהפוכות. באלבום המרשים ״לא בעבים מעל״ (הוצאת הקיבוץ המאוחד, איךלא?) מנסה הכותב המוכשר מוקי  צורלעקוב אחר קורותיו של המקום עתיר הסמליות ורב החשיבות הזה, שסיפורו הוא בעצם תמצית הגלגולים והשינויים שעברו על החלום הציוני מרגע הגותו ועד היום.

    בשפה שנוגעת בחלקים היפים בגבהים פילוסופיים, ובחלקים הפחות יפים במליציות מופרזת, מתאר צור את קורות הקיבוץ שהקיא מתוכו את המשוררת רחל רק כי דיכאונה לא תאם את רוח העליצות הכללית שחבריו הקפידו לשדר והיום נשמעת בין משעוליו גם המילה האיומה שפעם, ב־ 1910 איש לא היה מעז להעלות על דל שפתיו - הפרטה.
    רן בן נון, ידיעות אחרונות- 24 שעות, אוק' 2010



    קישורים
     100  שנות קיבוץ: בתנועה מתמדת 
      
    מה היו חושבים מייסדי דגניה אילו ביקרו כיום בקיבוץ, לאחר שהופרט, ואיך נראים החיים בקיבוץ הצעיר ביותר בארץ, שחבריו חיים בשתי ערים בצפון? שני ספרים על ההיסטוריה הקיבוצית שולחים גם מבט זהיר אל העתיד
    הקיבוץ הראשון גירש את המשוררת המפורסמת
     "אנחנו בריאים ואת חולה - אין לך מקום בינינו", כך אמר למשוררת רחל, שהיתה חברת דגניה, אחד מחברי הקיבוץ. והיא עזבה לתל אביב, לא שכחה את פצע הגירוש, אך גם לא ניתקה את הקשרים. ספר חדש חושף פרטים, וגם שיר על דגניה
    פצעי הקיבוץ של דני קרוון
    האמן הבינלאומי דני קרוון סוגר מעגל קיבוצי שהשפיע עמוקות על שורשי יצירתו, החל מימי הוריו בכנרת, דרך טראומת הגירוש מקיבוץ הראל ועד הספר על דגניה, שיצא בימים אלה
    מאה שנה ראשונה לדגניה
    מאה שנים של אירועים עברו על דגניה א' - על המקום, על הרעיון, על קהילת האנשים. העקבות נותרו במסמכים, בצילומים, בנוף, בשפה - לעיתים גנוזות, לעיתים גלויות. מוקי צור כינס את כל אלה בספר

    שם ספר:  לא בעבים מעל
    מחבר/ת:  מוקי צור
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    בשיתוף הוצאת:  יד יצחק בן צבי
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  31-avim
    מועד הוצאה לאור:  2010

    מחיר :  128 
    מחיר באתר:  90 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור