ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

    אסירים, שיכורים ונערות הפקר בספר הזמר החדש 
    ספרם החדש של תמר ז"ל ועמוס רודנר הוא המשכו הישיר של הספר "זמר'ל", ובו שירי יהדות מ'תחתית החבית'
    יעקב בר-און עם צאת הספר
     ממזמר'ל 
     
     
     אולי עוד תצמח מהקורונה תנועת חסידות חדשה
    בין לימוד תורה בתנועת המקויה היפנית לעיסוק בשבת דרך זן־בודהיזם, המשורר הרב אלחנן ניר מחפש עניין באזורים "הרחוקים, ללא נקודות ההשקה"
     • לרגל צאת ספר שיריו גוף שנתת בי , הוא מספר על הקיום החדש שהולידה המגיפה ועל חילופי הדורות בציונות הדתית 
     
    קווים לדמותו של המוח הישראלי
    גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
    רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
     
     רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
    בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
     מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
     
     
     
    יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
    תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
     
    שירה צלולה ומדוייקת כל כך
    שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
     
    אלי הירש על
    שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
     
    למדתי מהעץ לכתוב שירה
    על הלכתי שנים לצידך 
     
    מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
    שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

    כתבה של גילי איזיקוביץ
     
     
    התרחשויות הזויות בשוליים החרישיים
    המשוררת אילנה יפה מציגה עולם פנטסטי מעניין ומופרע
    ביקורת על "אירוע לילי" - שיר מתוך פיונית על לוח ריק, שלקח אותנו למחוזות האבסורד של השירה העברית  
     

     
    להמלצות נוספות >>


    מורם מעפר | ז'וזה סאראמאגו
    מוּרם מעפר  / ז'וזה סאראמאגו

     

    'מוּרם מעפר' היכה גם אותנו בתדהמה. ידענו על הרומאן הזה שהוא סאראמאגו שלפני סאראמאגו; את הפריצה הספרותית שלו, העולמית, שאחריה באה מרבית כתיבתו, עשה ז'וזה סאראמאגו בגיל שישים (1982), ב'דברי ימי מנזר', ואחר-כך, במשך 27 שנה, באו עוד 12 רומאנים (כולם ראו אור אצלנו בתרגומה הבלתי-נשכח של מרים טבעון). הם שהקנו לסאראמאגו את מקומו היציב בקנון הספרותי המערבי, את מעמדו כ"גדול סופרי העולם" בשלהי המאה העשרים (הרולד בלום) ואת פרס נובל לספרות. עד גיל שישים, ידענו, הוא הדפיס רק שלושה רומאנים. הראשון שבהם, 'אדמת החטא', הופיע כשהיה בן 25, אך השלישי, 'מוּרם מעפר', ראה אור רק כשהיה בן 58.

     

    שלושה עמודים ראשונים של הרומאן חולפים עד שאומר המסַפר: "את כל זה אפשר לספר בצורה אחרת" – ואז, כמעט בבת-אחת, קם וניצב לפנינו אופן שיחתו של המספר, סגנון הסיפור האופייני לסאראמאגו, במלוא בשלותו ושִׁפעתו. כאן הוא המציא אותו. ההתפעלות מכישרון התיאור והסיפור שיש לאיש הזה עוד גוברת בגלל הרעננות שבראשוניות, כאילו הזדמַנו להופעת בכורה של מישהו לא ידוע שברור לנו מיד שהוא עתיד להיות כוכב אדיר.

     

    'מוּרם מעפר' עוקב, לאורך למעלה מ-80 שנה, אחרי ארבעה דורות של משפחת מַאוּ-טֶמפּוּ (פירוש שמם הוא: מזג-אוויר גרוע), ואחרי הסובבים אותם, הפועלים שכירי-היום ב"לטיפונדיה" – חבל האחוזות החקלאיות הגדולות שבאזור אָלֶנטֶז'וּ, בדרום פורטוגל. בשנים האלה הפכה המונרכיה לרפובליקה, נפוצו שמועות על שתי מלחמות ענק שהתחוללו בכל אירופה, פרצה הדיקטטורה בפורטוגל, אך המאורעות הלאומיים והבינלאומיים לא באמת חדרו ללטיפונדיה, שהפועלים החלכאים והנדכאים שלה, העובדים תמורת שכר רעב מחשיכה עד חשיכה – אם אינם בכלל מחוסרי-עבודה – נאלצו להתמודד בה עם השילוש של בעלי ההון והאחוזות, ה"מולדת" המשתפת איתם פעולה באמצעות המשמר הלאומי האלים שלה, והכנסייה. נגד אלה מופנית האירוניה הסרקסטית של הקוסם הלוחמני סאראמאגו, ברומאן פוליטי שאת דפיו מציפות חמלה ואמפתיה חסרות גבולות כלפי המדוכאים.

     

    בני משפחת מַאוּ-טֶמפּוּ, שאחת לשני דורות צצות אצלם עיניים כחולות נדירות שלא רואים כאן בשום מקום, נבחרו להוליך את עלילת הרומאן בזכות נחישותם ועיקשותם התמות, בזכות הכבוד שהם מעוררים. הם אלו שוודאי הזכירו לסאראמאגו את סבו ואת סיפוריו. ההערצה כלפיהם היא זו שחוללה את "קולו" של המספר, קול שהִתמיד מכאן ואילך אצל הסופר. זהו קול קלֵידוסקופי, שיתופי, מעין מקהלה של דיבורים ודוברים בשברי קולות, במשפטים שנקטעים, בגבולות מחוקים בין קול לקול, בין דובר לדובר, כאילו העם מספר את סיפורו. המספר מחקה דיבור בעל-פה, או נאבק בכללי הכתיבה, לפעמים הוא איש תמים, לפעמים משורר בעל דימויים הרי-תהודה, לפעמים איש חריף החושף את הפרדוקסים הקשורים במסגרות עריצוֹת למיניהן, ולפעמים הוא מאמץ לעצמו פרספקטיבות מפתיעות ושובות-לב (כגון זו של נמלה הצופה בעינויים של אסיר, או של המלאכים התמימים ממרפסת השמיים). מי כותב היום רומאנים כאלה?

    ספריו הקודמים של סאראמאגו באתר


    טעימה מן הספר

    שם ספר:  מוּרם מעפר
    שם הספר בלועזית:  Levantado do chão
    מחבר/ת:  ז'וזה סאראמאגו
    שם המחבר/ת בלועזית:  José Saramago
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    בשיתוף הוצאת:  ספרי סימן קריאה
    סדרה:  הספריה החדשה
    עורך/ת:  מנחם פרי
    מתרגם/ים:  מרים טבעון
    שפת מקור:  פורטוזית
    מספר עמודים:  359
    מקור / תרגום:  תרגום
    דאנאקוד:  31-5916
    מועד הוצאה לאור:  אפריל 2015
    סטטוס:  לאחר תקופת ההגנה

    מחיר :  79 
    מחיר באתר:  55 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור