זה התחיל כשיואל, חברו הטוב של רופא הנפש אלחנן, הציג בפניו את יעל, החברה שלו. וכשהתפנתה דירה מול החלון שלהם, עבר אליה אלחנן בעידודו של חברו. מאז, חמש שנים הוא חי את חייהם של יואל ויעלי יותר מאשר את חייו, עקב בסתר אחר דירתם המוארת מחלון דירתו המוחשכת. וכשיואל נהרג בתאונה התאבלו עליו אלחנן ויעל יחד, וכעבור שנה הוא עבר לגור איתה. שנים היה מסתכל משם לכאן, ועכשיו הסתכל מכאן לשם.
כשנולד להם תינוק, הם קראו לו, כמובן, יואל (של מי משניהם בעצם היתה ההחלטה?). בבית שוב יסתובב יואל, אבל מיהו "יואל שלי", הילד החי או הבעל הקבור באדמה?
"יהודית הנדל היא אחת המספרות הישראליות החשובות ביותר – למרות האופנה הספרותית המעמידה במרכז מספרים פחותים ממנה בהרבה, שמורשתם תהיה קטנה לאין ערוך מזו שלה... היא פיתחה פואטיקה של "כוח חלש"... הבעה אמנותית שונה מזו הנהוגה בספרות בטוחה מדי בעצמה... פתיחות וקשב למצוקה האנושית". (דן מירון)
יהודית הנדל היא כלת פרס ישראל לספרות לשנת 2003.
.