כרך זה אוצר את סיפוריו המוקדמים של יצחק אורפז, שכונסו בספריו עשב פרא (1959 ;1979) וציד הצביה (1966). ניכר בהם כפל הזהויות של מי שהיה שותף לחוויות היסוד של 'דור תש"ח', אך נטה מטבעו לכתיבה אישית-קיומית מופנמת. אחדים מהם ניזונים באופן ישיר מחוויות מלחמת העצמאות וספיחיה, כפי שהשתברו בפריזמה הייחודית של אורפז. אחרים מעוגנים ברשות היחיד ומשקפים כמיהה לאושר ביתי בחיי הזוג והמשפחה. עם זאת, ייחודם של סיפורי עשב פרא נעוץ באופן שהם מעצבים מופעים שונים של גבריות בלומה, אילמת וטעונה אלימות כבושה. גיבוריהם לוקים בעצירות רגשית, מגעיהם עם הזולת גולמניים ומתוחים, בדידותם רוויה תסכול והדחפים המניעים אותם בלתי מודעים ברובם. מעין משקל נגד לעולם הקשוח, האפלולי ומצומצם-הרגש המצטייר בסיפורים ניתן בעיצוב לשונם ואווירתם, המתנודדים בין רכות פיוטית לצבעוניות אקספרסיבית. ואילו בחלק מסיפורי ציד הצביה בא לידי ביטוי הנוסח הסמלי-הסוריאליסטי המיוחד לאורפז, והוא ניכר באווירת המסתורין החלומי האופפת אותם. חטיבת סיפורים נוספת מעצבת שלל מצבים של בדידות וכמיהה נואשת למגע במציאות תל אביבית מנוכרת, בעלת איכויות גיהנומיות סיוטיות. צימאונם של גיבוריהם לקשר אנושי ולהתגלות מטאפיסית מיתרגם לא פעם למעשים קיצוניים של הרס ושל הרס עצמי. 21 הסיפורים המכונסים כאן, על הגישושים והניסיונות המגולמים בהם, פורשׂים את מסעו המורכב של יצחק אורפז לגיבוש קולו העצמי, עד שהתייצב לקראת סוף שנות הששים כאחת הדמויות הייחודיות בסיפורת של 'דור המדינה'.
יצחק אוורבוך אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות. באוגוסט 2015
ספריו המחודשים: בית לאדם אחד, הצליין החילוני, מסע דניאל, עור בעד עור,העין השלישית , מות ליסיאנדה ונובלות אחרות
ספריו של אורפז רחוב הטומוז'נה והכלה הנצחית ראו אור בשיתוף ספרי סימן קריאה
עוד באתר : לפני הרעש, לצלוח את המאה