11 כרכים במחיר מיוחד:
ספר ראשון: מסע דניאל ראה אור לראשונה ב-1969, בעיצומו של עידן 'ילדי הפרחים' ששטף את המערב ואותותיו ניכרו היטב גם בישראל. התקבלותו הסוחפת בשעתו העידה על צימאון לרוחניות חדשה, כתגובת נגד להתבססותה של חברת שפע שאננה אחרי 1967.
ספר שני: הצליין החילוני ראה אור ב-1982 והוכר מייד כיצירה הגותית יוצאת דופן. כותרתו המסקרנת ממצה להפליא את המודל הפרדוקסלי שביסוד הספר. אם צליין הוא עולה רגל למקום קדוש, לאן חותר הצליין החילוני שאין לו אלוהים ואין לו מקדש? מה טיבה של חילוניות זו, שביסודה נעוץ בכל זאת כיסוף מטאפיסי?
ספר שלישי: עור בעד עור, הרומן הראשון של יצחק אורפז, ראה אור לראשונה ב-1962, ומאז נשכח. הוא מעוגן במציאות הישראלית דאז, אולם מציאות זו נשקפת באופן סוריאליסטי וגרוטסקי.
ספר רביעי: העין השלישית אוצר את סיפוריו המוקדמים של יצחק אורפז, שכונסו בספריו עשב פרא (1959 ;1979) וציד הצביה (1966). ניכר בהם כפל הזהויות של מי שהיה שותף לחוויות היסוד של 'דור תש"ח', אך נטה מטבעו לכתיבה אישית-קיומית מופנמת.
ספר חמישי: בית לאדם אחד ראה אור לראשונה ב-1975. זהו רומן תל אביבי מובהק, המתרחש ברובו בקטע מסוים בצפון העיר, סביב רחוב בן-יהודה בואכה נמל תל אביב ובצילה של ארובת רידינג. זהו מרחב המחיה של איזי אורנן, משורר ועיתונאי, משוטט חסר מנוח, שמבעד לעיניו נשקפת תל אביב צבעונית, תוססת ותאוותנית.
ספר שישי: מות ליסאנדה ונובלות אחרות כל אחת משלוש הנובלות בספר מציירת חיים נטולי תשוקה של בני זוג חשוכי ילדים, המדשדשים בשממונם, עד שגורם זר ובלתי ריאלי מגיח לעולמם ומניף את הדמויות הבנאליות אל מחוזות סוריאליסטיים וגרוטסקיים. כניסתו של אותו יסוד זר וחריג כרוכה בהיקסמות גדולה ממנו עד כדי סגידה והאלהה, אולם מכילה זרעי הרס ומביאה את הסיפור לסיומו באסון ואף במוות.
ספר שביעי: הרומן הגבירה, שפורסם לראשונה בשנת 1983, מעוגן במציאות הישראלית של שלהי שנות השבעים ובמרחב התל-אביבי על כפל פניו. זוהי תל-אביב קודרת, רוויית אלימות ואימה, שחבורת אופנוענים מסתורית שועטת ברחובותיה ומתעללת בתושביה. בד בבד זו מציאות השטופה כיסופים לגאולה רוחנית בעקבות גלי ההלם של מלחמת יום הכיפורים.
ספר שמיני: הרומן העלם, שראה אור לראשונה ב-1984, הוא החוליה האחרונה בטרילוגיה התל-אביבית של יצחק אוורבוך-אורפז אחרי בית לאדם אחד והגבירה. הפעם רשות הדיבור ניתנת לגיבור עצמו, העלם יואב, המגולל את דבריו כמין יומן-במחשבות.
ספר תשיעי: את הרומן הכלה הנצחית הגדיר המחבר, יצחק אורפז: "הספר הכי פרובלמטי שלי. הלכתי בו עד הקצוות, עד הגבולות האחרונים שלי, הוצאתי את העולמות הכי דמוניים שנמצאים בי, והרחקתי איתם בצורה הכי נועזת." אכן, כאשר ראה אור ב-1987 קיבלה אותו הביקורת בתדהמה.
ספר עשירי: מחר מתחיל יום חדש, העשירי במהדורה המחודשת של כתבי יצחק אוורבוך אורפז, כונסו כל הסיפורים שראו אור לראשונה בארבעת קבציו המאוחרים: עיר שאין בה מסתור (1973), רחוב הטומוז'נה (1979), אהבות קטנות טירופים קטנים (1992), לילה בסנטה פאולינה (1997).
ספר אחד עשר: לצלוח את המאה/ נגיעות, שני קבצי השירה שפרסם אורפז מוגשים כעת מחדש בספר אחד, ויחד הם מרכיבים את הכרך האחד-עשר והאחרון במהדורת הכתבים המחודשת של אורפז.
***
יצחק אוורבוך-אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות. באוגוסט 2015 הלך לעולמו.